354

הנה יחוד זה למעלה הוא נצחי לע"ו (תניא פרק כ"ה). ז.. א. אשר באם תמצא באיזה מקום שהוא בחור אחד או בחורה, שאומר ברכות, קורא שמע ישראל וכו' הרי בשביל זה כדאית ירידת נשמות כל אלו, שהביאוהו לזה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא למשך של שבעים שמונים שנה, ועוד זאת שגרמו עי"ז עניו למעלה שהוא -- נצחי לעולם ועד,

והנה אפילו את"ל שהוא וזוגתו תחי' נמצאים מאיזו סיבה שתהי' לא במצב של מרה לבנה, בטוחני שאפילו לפי השערתם מאות נפשות מישראל נצולו על ידם מטמיעה גמורה, ר"ל -- לאורח חיים ע"פ התורה והמצוה, עכ"פ מזמן לזמן, ועשרות אלפי פעולות כהנ"ל נעשות הודות להשתדלותם ויגיעתם, וכיון ששניהם מאמינים בני מאמינים הם, היאומן כי יסופר אשר יש אצלם איזה ספק האם כדאית היתה היגיעה וההשתדלות וכו' וכו'. ובאם המסקנא שבודאי ובודאי כדאיות היו, הרי תיכף צריכים לשנות השקפתם על עבודתם בהמוסד, ולהיות בשמחה עצומה וטוב לבב אמיתי על מה שזכו והצליחו בעבודה בשטח הג"ל. ובהתבוננות (אפילו קלה) בהאמור, הרי הטענה שבעניני פרנסה, עתה שניהם צריכים להתייגע ולהשתדל וכו'

= בה-בשעה שבשטחי-פרנסה אחרים,-רק. על-אחד. העמל.-בזה, --. הרי-דיון-זה-אין לו.

מקום כלל, כיון שענין פרנסתם -- רוחניות היא, מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה (וכהדיוק שמימה -- למעלה משמים ומוצב ארצה -- שהוא למטה מארץ סתם, ז.א. ממטה מטה עד למעלה מעלה), ואס זכתה זוגתו תחי' שיש לה כל פעולות אלו משלה, נוסף על מה שיש לה חלק בפעולות בעלה, הרי אין לך חלק יפה מזה.

אפשר להאריך בכל הנ"ל כו"כ, אבל לדכוותי' לא באתי אלא בנקודות. ובאם יתבוננו באמיתת המצב -- אין צורך באריכות במכתב מעבר לים ואדרבה בהמצאם על אתר, יכולים להוסיף כהנה וכהנה.

מובז שלא נעלם ממני התירוץ הכי קרוב, שיש לעשות בעניני תורה ומצות ובהפצתם מבלי הקישוים שפגשו בהם במוסד הנ"ל, אבל [נוסף על העיקר, שלאו כל יומא מתרחש ענין כזה, והרי גם ככתבו, הוא למעלה מהטבע שזהו המוסד היחידי מסוג זה שנמצא אצל אנשים פרטים], הנה כל נשמה יש לה תפקידה ויכולתה. ולא תמיד ביכולת האדם להחליף מתפקיד אחד לשני [אף שתמיד ביכולתו למלאות התפקיד או לא וכו' -- שהרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והרשות נתונה והבחירה חפשית לבני ישראל וכו'].

ומכאן לעוד נקודה שכותב ונראית מבין השיטים: קס"ד שמצבי הבריאות שהכריחו לנתוח וטפול רפואי, כאילו באו ע"י הטרחה ויגיעה בהמוסד וכו', -- והנה אף שאין אתנו יודע עד מה, אבל כיון שמקרא מלא דבר הכתוב אם בחקותי תלכו, ופירש"י שתהיו עמלים בתורה, ונתתי וגו' ככל הברכות המנויות בפרשה, קרוב יותר לאמר ההיפך, שהצלחת הטפול הרפואי וזה שתחזור לאיתנה וכו' -- יש לזקוף את זה ע"ח היגיעה והשתדלות בהמוסד ועניניו. ואם כנראה ממכתבו בטוחים הם, שהפרשתו מכספו למוסדות צדקה, בודאי שיש לה שייכות להצלחת הטפול, הרי עד כמה שלא תגדל מצות הצדקה בממון, אינה בערך לצדקה בגוף ובנשמה, כשמשקיעים כחות הנשמה וכחות הגוף בצדקה, כוונתי בענינים עליהם נאמר, וצדקה תרומם גוי.