353
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
... לכתבו אודות המוסד והקס"ד למסרו לארגון פלוני וכו',
מובן וגם פשוט, שלכל לראש צריך לברר סמכות מקבל המוסד בענינו העיקרי, ז.א. חינוך על טהרת הקדש, שהרי סו"ס זהו העיקר -- שהמתחנכים יגדלו על יסודי תורתנו ומצותי'. ואף שלכאורה אין לדבר קצבה, הנה בכגון דא, צ"ל שלא יופחת ויוגרע מהחינוך דעד עתה. איני יודע אם יש מקום להבטיח זה (באווארענעז) בחוזה המסירה או המכירה, אבל הרי רואים במוחש שבעניני רוח והשקפה -- אפילו דברים שחותמים עליהם, יש להם קיום רק באם מתאים לרוחו של החותם, שהרי שערי תירוצים לא ננעלו.
באם תנאי הנ"ל בסדר הוא כדבעי, אזי כדאי להתבונן עוד הפעם האם כדאי הדבר, ומה טוב שתהיי ההתבוננות -- לאחרי שידעו ברור הסיכוים לתקציב לשנת הלימודים הבע"ל, כוונתי להעזר ממשרדים ומארגונים שונים וכו' אשר בטח במשך שבועות הקרובים ידונו ע"ד התקציבים במשרדים השונים, ובמילא יהי' ברור ובירור גם בהנ"ל,
ובהתאם לשתי נקודות האמורות -- יחליטו הוא וזוגתו תחי' בהענין. ויהי רצוז מהשי"ת המשגיח על כאו"'א בהשגחה פרטית, שתהי' בטוב בכל הפרטים, הן בשביל עניני המוסד והן בשבילם.
עד כאן בהנוגע לפועל למעשה.
ומובנת הפליאה והתמי' על ניסוח הענין כדלעיל, שחרי תכלית המוסד הוא, חינוך בני ובנות ישראל, וכשעושים סה"כ ורוצים לבוא למסקנא האם כדאים היו כל המרץ והיגיעות וכו', לכל לראש צריך לבחון פירות החינוך, ז.א. כמה בחורים ואברכים מניחים תפילין, מתפללים וכו' הודות להחינוך שקבלו, ועדיז בהנוגע להבחורות וצעירות. וכיון שבודאי מספר חשוב מהם כבר התחתנו ובנו ובונים בתים בישראל, לברר ביסוס ביתם על יסודי התורה והמצוה. ולשער -- מה הי' לולא חינוכם במוסד שלהם, ובטח נקל לשער זה, לפ"ע עכ"פ, ע"י הסטטיסטיקא בהנוגע לחניכי מוסדות אחרים. ואם בהצלת נפש אחת מישראל פסקו חז"ל שהוא כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ כשהמדובר בעשיריות נפשות ואולי עוד יותר, וכנ"ל, בעשרות בתים בישראל שמצבם בתומ"צ נוגע -- להם לדורותיהם ולדורות דורותיהם ועד סוף כל העולם. :
והנה כל הנ"ל הוא -- ע'פ המבואר בשו"ע גרידא, ואת"ל -- גם בספרי מוסר,
ובפרט באם נתבונן בהארת הענין ע"פ תורת החסידות, תורת הבעש"ט ורבנו הזקן וכו' ויסודות שלהם, ואזכיר כאן רק שנים והם: פתגם הבעש"ט, אשר נשמה יורדת למטה להתלבש בגוף לשבעים או שמונים שנה, בשביל לעשות טובה אחת לבן ישראל, בגשמיות או ברוחניות. ב) פתגם רבנו הזקן, אשר עשיית איזו מצוה שתהיי,
הערות
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש ב'יט לקו"ש חכ"ב ע' 353
- אגרות קודש ז'תקלה לקו"ש חכ"ב ע' 353
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.