350

מובן שבכל הנ"ל אין כל סתירה למה שכתבתי, כמדומה איזה פעמים, ע"ד עזרתו לכפר חב"ד ועניניו, ואדרבה גם מסייע בזה, וכהבטחת המשנה מצוה גוררת מצוה.

ולקראת חג המצות, זמן חירותגו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחרות אמיתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות נרוח מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה וטוב לבב, ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה, ובפרט שעבודת השם, כמצווה עלינו בתורתנו תורת חיים, הרי היא בכל עניני האדם ובמשך כל היום וכל הלילה, וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו.

הנני מאשר קבלת מכתבו ואתו הסליחה על עיכוב המענה מרוב הטרדות.

והנה כתבתי דעתי ברורה כמה פעמים, אשר אם בכל הזמנים והתקופות החנוך על טהרת הקדש הוא מהענינים החיוניים של עמנו בני ישראל, על אחת כו"כ בתקופתנו זו ובאה"ק ת"ו. ומזה מובן וגם פשוט אשר אשרי חלקו של כל אחד ואחת המתעסק בזה, ובפרט במשך כמה שנים -- שזוהי הוכחה מוחלטה כי היא המצוה בה צריך להיות זהיר טפי, וכמבואר בכמה מקומות בדא"ח ומהם באגה"ק לרבינו הזקן סי' ז', ובסי השיחות קיץ ש"ת ע' כב. וביחוד כשראה פרי טוב בעמלו, שהרי זהו מעין השכר הכי נעלה דעולמך תראה בחייך.

כתוצאה מידית מהאמור, הרי מובן שכל מחשבה המטלת ספק בתועלת העבודה הזאת ואם רצוי להמשיך בה -- מקורה לא מצד ימין וכו', ועייג'כ היום יום, כ"ג סיון.

מובו שבכל הנ"ל אין הכונה כלל וכלל להעלים או למעט הענינים השליליים אודותם כותב. אבל הרי ברור הדבר שמה שהודיעתנו תורתנו תורת חיים, אשר עולם הזה ומילואו נקרא עולם הקליפות וסט"א ומעשיו קשים ורעים והרשעים גוברים בו (תניא סוף פ' ו' ופכ"ד) הוא לא בשביל לגרום ליאוש או להחליש המרץ, ואפילו לא בשביל להצדיק גרעון בפעולות באם לא עביד כמאן דבעי למעבד, שהרי שלילת כל זה מבוארת בכמה מקומות ומהם גם בתניא פ' ל' דיה והנה באמת גם מי וכו', וראה ג"כ שם פ' כ"ד. אלא ההודעה האמורה אחת ממטרותי' -- שלא יפול לב האדם עליו בהפגשו בהעלמות והסתרים, ולפעמים גם במלחמה עצומה ולא רק מצד אלו שתפקידם לנַגד אלא גם מאלו שלכאורה צריכים היו לסייע ביותר. כי סוף סוף הרי תכלית בריאת האדם היא לשמש את קונו ועליו לעשות המוטל עליו וה' הטוב בעיניו יעשה [אלא שהובטחנו שסו"ס מנצחים במלחמה זו שהרי לא ידח ממנו נדח, ויגעת ולא מצאת אל תאמין].