349

והנה להשיג עומק הענין יש להאריך בזה כו"כ ועדיין לא יתמצה כולו, אבל כיון דאנן בהנוגע לפועל עסקינן, ידועה בזה הבחינה בהנוגע להנהגה בפועל, ובלשון כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע: ונקוט האי כללא בידך וזכור אותו תמיד, כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהי' לדבר זה -- אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה -- הוא רק מתחבולותי' של נה"ב (הועתק בהיום , יום כ"ג סיון תש"ג).

ואם לקולי ישמע, יגביר חיילים בעבודתו -- חינוך בני ובנות ישראל -- שהשפעתו עליהם הן בהמוסד והן שמחוץ למוסד, ויביט על הענין כמו שהוא לאמיתתו ובפנימיותו, שמתעסק הוא באלו אשר על כאו"א מהם נאמר בנים אתם לה' אלקיכם, וכל דבר שמקרב אותם לאבינו שבשמים וכל פעולה בזה -- למעלה היא נצחית לעולם ועד וגורם נחת רוח בלתי גבולי, אלא שכדי שתהי' עבודה בהצלחה, צריך הוא וכן ביתו להיות דוגמא חי' בשביל המושפעים שלו לאותם הענינים בהם משפיע עליהם, ז.א. דוגמא חי' של איש ואשה הישראלים ע"פ דברי תורתנו הקי, וביחד עם זה חדורים במאור שבתורה זוהי תורת: החסידות, שזהו מכריח קביעות בנפשו וגם קביעות בזמן בלימוד החסידות ושמירת הדרכותי' והנהגותי, ואז בודאי תקוים ג"כ ההבטחה דנעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, ואלף פעמים בזה לא בדרך גוזמא כמבואר בכ"מ, ז.א. שבלימוד שעה אחת מצליחים וקולטים כמות ואיכות שאחר נצרך לאלף שעות. ואז ילך גם בחייו הפרטים מדרגא לדרגא מחיל אל חיל.

מובן שעבודה לא קלה היא, אבל מאין הוא הקס"ד שאיש הישראלי צריך לחפש לו עבודה קלה? ובפרט בימינו אשר שכינתא בגלותא דחשך כפול ומכופל וכל הענינים יגעים וכו'. ויותר ממ"ש כאן נמצא בין השטים, ותקותי שגם בזה די למתבונז. ויה'יר ששנינו נכוון לפירוש אחד, ע"י שלשנינו תהי' מטרה אחת להפיץ מעינות החסידות הלוך וכבוש עד שיכבשו את כל עמנו בנ"י כולם, ולא ילמדו עוד איש את רעהו ומלאה הארץ דעה את ה'.