333

שיחה טז

בחוקותי

מאשר אני קבלת מכתבו (בלי תאריך) עם המצורף אליו, בו כותב על דבר המצב באה"ק ומצב אחינו בני ישראל בכלל וכו', ושואל כמה שאלות בנוגע להמציאות העלובה בימינו אלה וכו/, ובלשונו ,איפה הכבוד והצדק והיושר?"

ולאחרי בקשת סליחתו, לפלא גדול בעיני הספקות אצלו והחיפוש ודרישהוחקירה בנושא זה. ומשל למה הדבר דומה לאדם ההולך בדרך המקשרת עיר הבירה, פלטרין של מלך, עם מדבר נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים. וכמובן ופשוט משתוקק הוא ומצפה ומקוה מתי יגיע הזמן המאושר שיגיע לעיר נושבת, ועוד יותר -- לעיר הבירה כלילת יופי. ולאורך הדרך, כרגיל, נמצאים עמודים עם ציונים וסימנים המראים את הכיוון מז המדבר אל עיר הבירה, שמהם מובן גם הכיוון ההפכי מן עיר הבירה אל המדבר. ואם למרות הסימנים והציונים הברורים ופשוטים יתעקש ההולך בדרך ללכת דוקא בכיוון המרחיקו מן עיר הבירה ומקרבו למדבר, מובנות התוצאות. ומה יתאונן אדם חי -- שהבחירה נתונה לו, והדרך מצויינת היטב היטב, והיכולת בידו ללכת בכיוון הנכון, ואז מובטח לו שיגיע למחוז חפצו. ולא עוד אלא שבפירוש נאמר לו שאין תחליף לתהליך האמור, כלומר שאין אופן אחר להגיע לעיר הבירה כי אם בדרך המצויינת, וכל חיפוש ונסיון למצוא דרכים אחרות, שונות ומשונות, אמור מלכתחילה לעלות בתוהו ובפחי-נפש וכו'.

לבאר הדברים בפשטות יותר, הרי פרשה שלמה היא בתורתנו, תורת-חיים, הוראה בחיים, היא פרשת בחוקותי, המתחילה ,אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גו" -- כל הברכות המנויות בפרשה, ואף שמכלל הן אתה שומע לאו, גם זה בא בפירוש ,ואם לא תשמעו לי גו' ואם תלכו עמי קרי גו". ותורת-אמת היא שניתנה לנו לפני אלפי שנים, בעת היות עם ישראל לעם, במתןתורה בהר סיני, במדבר סיני. ומשם הלכו לארץ נושבת, ,מפני חטאינו גלינו מארצנו" וחזרנו למדבר העמים. ואף על פי שרואים גם בעיני בשר איך שנתקיימו הפסוקים האמורים בפרשה בפשטות, בכל זאת יש ממציאים מזמן לזמן שיטות-חיים שונות ומשונות ועושין מהן עבודה-זרה, במשמעותה הפשוטה -- זרה לרוח עם ישראל ולקיום עם ישראל ולעצמיות עם ישראל. וכשבאות התוצאות הטבעיות בעקבות שיטה שהיא זרה ועוינת ומסוכנת לעם ישראל, הרי תמורת הפתרון הפשוט שניתן מאז היותנו לעם, מחליפים שיטה משונה אחת בשיטה משונה אחרת, וכדרך עם בני ישראל, עם קשה עורף -- בעקשנות שלא במקומה. ועד כדי כך גבר חושך הגלות, ששואלים איפה הצדק והיושר ומתי ימלא עם ישראל תפקידו להיות אור לגויים וכו'; ועדין לא למדנו לקח מכל הקורות את עמנו בעקבות השיטות והפעולות בניגוד לתורה ולמצותי' שהן חיינו ואורך ימינו, מאז עובדי העגל תיכף לאחרי מתן תורה, ועובדי הבעל לאחר כיבוש יהושע בן נון, וכל השיטות המשונות שקמו בימי הגלות, אשר הצד השוה שבהן הוא שכולן מיוסדות על הסיסמה ,ככל הגויים בית ישראל".