311

... ענין נטיעת יער על שם . . וכו'. אבל, כרשום בזכרוני, עלתה שאלה זו באחת משיחותינו בהיותו כאן, ואז הבעתי תמהוני שבשעה שדתנו ותורתנו חובקות זרועות עולם, עולם כפשוטו ועולם קטן זה האדם, על כל עניניו ופרטיו ופרטי פרטיו, גם המאורעות השמחים וגם אלו שהם להיפך ח"ו, הרי למה לנו לחזור על פתחי עניים ולמצוא איזה זמורת זר על מנת לנטעה בכרם בית ישראל. ולכאורה לא מצאתי לעת עתה ענין דנטיעת יער על שם מישהו לא בדיני ישראל ולא במנהגי ישראל שמנהג ישראל תורה הוא, אף שנמצא ענין דבנית בנין ובדוגמת יד אבשלום וכיו"ב.

מובן שהמסופר בדברי חכמינו ז"ל (גיטין נז, א) על דבר נטיעת ארז בלידת בן או בת ישראל וכולי, אינו מסוג האמור. וכן תענית (יד, ב) ש"ב יח, ו, ולהעיר מפיאה רפ"ז. -- בכל אופן עד שאמצא יסוד להאמור הנני מסתייג מחוות דעת בזה.

ברם ידעתי גם ידעתי שכמה דרכים למגביות כסף וכמה מהן איז להם יסוד במנהגי ישראל, ובחלק מהן רק הנפש היפה טובלתן, ולא גרע ענין דנטיעת יער מהן, ואדרבה הרי תועלת בזה בשטח החקלאות וכולי. בכל זה, בשים לב לתכונת בני דורנו, אשר כשרואים דבר הנעשה ונכפל כמה פעמים מקדשים אותו, ולא עוד -- אלא קדושה יתרה, הרי זה לדעתי עכ"פ נכנס בגדר דאבק דלא תוסיף (ובפרט שברוב הפעמים התוצאות מעבירה על לא תוסיף -- עבירה על לא תגרע).

כמובן אינני מפרסם יחסי האמור לשתילת אילנות באה"ק ת"ו על שם מישהו, שהרי אין עניני כלל לגרום היזק למגבית וכולי. וזה הי' אחד הטעמים שהססתי עד היום לכתוב גם לכ' כל הנ"ל, אבל כיון שכי נגע בענין זה ובפרטיות לפי ערך, באתי בכתובים כנ"ל.

-- אמנם מצאתי בש"ס ענין הנטיעה ובריבוי (ב"ב יד, א) ולכאורה שייבות בזה להאמור, עפ"י יש מפרשים שם -- שבזה קיים מצות ישוב ארץ ישראל (אלא ששם המדובר באילנות נושאי פרי, כרמים, משא"כ אילני סרק -- תמיד (כט, ב). ולהעיר ממשנה סוף ערכין). ולא עוד אלא שהפליגו חכמינו ז"ל בכגוו זה במדרש רבה פ'י קדושים (כה, ג), אבל גם הנ"ל. אינו מעין המדובר, נטיעה לשם זכרון של איש פלוני או מאורע פלוני.

... ב) בקשר להיער וכו' . . ובכ"א, הקושיות -- שביער אין שייך ענין היפר התורה והמצוה, גם בעצמו עורר שלא כן הוא, ובפרט בשנת השמיטה, שהועד