305

במענה על מכתבו, בו מעורר על מה שכתוב בלקוטי תורה בפרשה שלח (מב, ב) וז"ל: לנדה ולזבה טהרתן במים חיים, ושואל מקורו, שהרי דעת פוסקים ראשונים ואחרונים אשר נדה אינה טעונה מים חיים*.

והנה מובן אשר הלקוטי תורה אינו ספר פסקי דינים, ומובן גם כן אשר על פי נסתר דתורה צריך לבאר לא רק הדעה דהלכה כמותה, אלא גם שאר הדעות, כי הרי אלו ואלו דברי אלקים חיים.

- ראה לדוגמא: לקוטי תורה נצבים מה, סע"א: שופר של ראש השנה של יעל פשוט. -- ופשיטא שלא קשה מדרך מצותיך סוף מ"ע לדון במו"מ. -

ומה שנדה טהרתה במים חיים -- הנה כן היא שיטת התקוני זוהר בסופו (סוף ת"ה) ,,כנדה כו' לדכאה לה במיא דאורייתא מים חיים דלא פסקין".

דרך אגב: במה שציין בספר טהרת מים (ע' מו) דעות הסוברים דזבה טעונה מים חיים, יש להוסיף עליהם ר' נחשון (וראה אוצר הגאונים לשבת סד) ואת הזהר ח'"ג צז, ב (נוסף על התקוני זהר, דאתי במכל שכן מנדה).

בשו'"ת שם משמעון להר"ש פאלאק - מהדורא קמא חיו"ד סי"ט - העיר מתקוני זוהר הנ"ל דס"ל דזבה צריכה מים חיים (במכ"ש מנדה), ולפלא שלא הביא שם גם מזח'ג הנ"ל. ואולי אפשר לומר, דבזהר ח'ג הרי פירש הרמ"ק (הובא באור החמה שם) דצריך מים חיים, מפני שסופרת ז' שבועות ולא ז' ימים, מה שאין כן זבה דעלמא. אבל בתקו"ז אא לומר זה.