303

הענין ... . וכנראה ממכתבו -- אי ההתדברות בזה, מובן שמצער וגם מבהיל. שהרי סו"ס חסר במקום פלוני ובענין כזה. ואפילו את"ל שאונס הי' כאן, הרי כמאן דעביד לא אמרינן. ומובן שאין כוונתי ח"ו להטפת מוסר בעלמא, ולא נצרכה אלא לעורר שימת לב מיוחדה, אשר כיון שנודע ע"ד הנ"ל בודאי זוהי הוראה שביד כל אלה שנודע להם אודות זה, לעשות מה בתקון המצב ושפורו, שמזה מובן שבהתבוננות המתאימה ימצאו האופנים והדרכים לזה. והנ"ל מיוסד ע"פ פתגם הבעש"ט, ששמענוהו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שכל דבר שאיש הישראלי רואה או שומע יש בזה הוראה בשבילו בעבודתו לקונו, וק"ל.

במ"ש אודות הערות לספריו, לחלקים האחרונים והבאים, הנה מה אעשה שאין זמני ברשותי מפני רוב הטרדות. ואף כמו שכתבתי מאז, שלא נתייאשתי ח"ו אשר סו"ס אוכל לעבור בהם עכ"פ בחפזה, אבל במדה שיהי' מקום לאיזה הערות עכ"פ, וכמה דרגות אפילו בחפזון (ראה מכילתא לפ' בא יב, א), -- אבל לע"ע איני יודע מתי יבוא מצב זה, ולה' הישועה.

והשי"ת יצליחו לחזק הטהרה ולהפיצה בכ"מ שיד כת"ר מגעת. ויה'יר שתתגלה ג"כ הפנימיות שבזה, שהוא ענין פנימיות התורה, וכמרומז ע"ד כ"ז במרז"ל דעת (עיין לקו"ת לרבנו הזקן חקת ס, א, רש"י שמות ל"א, ג) -- זה סדר טהרות, ומבואר עוד יותר ברמב"ם סוף הל' מקואות איך שענין הטהרה בפנימיות הוא הדעת, דעת את ה' כמים לים מכסים, אשר אף שבמילואו יהיה זה בביאת וגילוי משיח צדקנו, מעין זה והתחלה בזה -- הרי צ"ל בימי הגלות, שזהו הענין המובא גם בספרי מוסר, שהגאולה התחילה ברגע של החורבן, ומרומז ג"כ בסיפור הידוע באיכה רבה, שגעתה הפרה פעם ראשונה לחורבן ותומ"י פעם שני להולדת גואל צדק. ובלשון רבנו הזקן בעל התניא: תכלית השלימות של ימות המשיח ותחיית המתים תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות. עיין שם פרק ל"ז.

מים טהורים*, אף שמצ"ע ראוים לטבול בהם (משא"כ מים טמאים ופטולים -- עכ"פ מדרבנן - במכש"כ דבעינן הויתו ע"י טהרה).