300

. ולמש"כ כת"ר בהשקו"ט בתנאי ההיתר דמשמשת במוך (ובטבעת) והביא מהצ"צ וכו -

הרי ידועים דברי ודעת האחרונים בזה לכאן ולכאן, וכמובא ג"כ באוצר הפוסקים לאה"ע סכ"ג ס"ה. וש"נ.

ותמיהני קצת שאין מודגש בהם כפי הצורך: א) שבעוה"ר -- עתה חל שינוי לגריעותא -- דחומרא בזה גורמת שכמה מהכשרות אפילו פורשות מבעליהן למשך זמן, וכיון שלאו כ"ע כיעקב אבינו הרי התוצאות -- הפכיות מכוונת המחמירים.

ב) מטעם זה עצמו אין מקום, לפענ"ד, להצעת כמה אברכים יר"ש שינהגו בפרישות במשך הזמן שמצווה הרופא (ע"פ רוב -- שנה ויותר), ובלבד שלא להזקק ולהכנס למחלוקת הפוסקים, כי (נוסף על הענין דמצות עונה) אף שכוונתם רצו" -- התוצאות הפכיות, כנ"ל.

ג) אין מובאת (באלו שראיתי) הוראת הרגצובי האיסור ללבוש מלבוש על האבר (שו"ת -- ירושלים, תשכ"ח -- סקטיו), ו הו דרו חדרווד ודוכד כ רו 0 7 (ממכתב כ"ד כסלור ה'תשל")

בנוגע למ"ש בענינו וענין זוגתו שיחיו, שזוגתו תחי' נבדקה מרופא מומחה ומצא שאצלה הכל כשורה, ודורש ממנו שגם הוא יתן לבדוק א"ע, ואינו רוצה בזה מפני הדין וכו', ַ

הנה שמענו בזה מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שלענינים אלו צריכים ,למסור נפשו". ובכן -- צריך להרשות לבדוק א"ע, אבל כיון שיש בזה ב' אופנים, היינו שלוקחים הזרע אחר הביאה מאצל האשה, שזה קל יותר ע"פ דין, הרי מתחלה יעשו באופן הזה, ורק אם הרופא מומחה יאמר ברור, שאופן הזה אין מספיק לבירורו, אזי יעשה באופן השני.