233

גדול (כ"ח שנה) שהתקופה היא ,בתחילת ליל רביעי""י -- שזו התקופה היא לפי חשבון שמואל ולא לפי חשבון רב אדא'

[וכמו"כ בנוגע לשאלת גשמים, וזהירות בשתיית מים בשעת התקופה* שבהלכות אלו אין מתחשבין אלא בתקופת שמואל בלבד"].

ה ויובן זה בהקדים עוד ענין בקידוש החודש, שלכאורה אינו מובן: ,ב"ד" שקדשו את החודש, בין שוגגין בין מוטעין בין אנוסין [לגירסא שנייי: מזידין] הרי זה מקודש וחייבין הכל לתקן המועדות על היום שקדשו בו".

ולכאורה: הרי תוכן וענין ראש חודש (מלשון חידוש) קשור עם כזה ראה וקדש, חידוש (מולד) הלבנה -- וא"כ איך שייך שהיום שבו לא הי' המולד יהי' לר"ח משום שביד קידשוהו?

הרמב"ם" מסביר טעמו של פסק הלכה זה, ש,חייבין הכל לתקן המועדות על היום שקדשו בו", כי ,מי שצוה לשמור המועדות הוא צוה לסמוך עליהם". אבל לכאורה אין זה טעם מספיק אלא לזה שחייבים לסמוך על קידוש החודש של ב"ד, אבל עצם הקידוש נשאר בלתי מובן: כיצד נעשה יום זה ,ראש חודש" אם המולד הוא ביום אחר?

ו הביאור בזה (בדרך אפשר):

חמה ולבנה ועניניהם כאן למטה (כמו כל מה שלמטה) נשתלשלו מבחי' חמה ולבנה ועניניהם למעלה. ולכן, זה שיום מולד הלבנה נקבע לר"ח, הוא (בעיקר) מצד מולד הלבנה שלמעלה.

אבל מאחר שידיעתנו והשגתנו בענינים שלמעלה היא ע"י הענינים כמו שהם נמשכים כאן למטה -- לכן ציותה עלינו התורה שנקבע ר"ח לפי מולד הלבנה שלמטה (ע"פ הראיי, או ע"פ חשבון) כי מזה אנו יודעים שאז הוא מולד הלבנה שלמעלה.

אבל כשב"ד קבעו ר'ח ביום אחר והתורה מצוה לנו ,לסמוך עליהם", הרי זה גופא הוכחה, שדוקא ביום זה, שתורת אמת קובעת אותו כ,ראש חודש", אז הוא מולד הלבנה (העיקרי --) שלמעלה.