231
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ישאר ממנין ימי החמה . . חוץ משעה אחת וכו'": איך אפשר לסמוך על מנין זה, מכיון שההשתוות אינה (תמיד) בהתאם עם הדין דשמור את (הפסח שיהי' ב)חודש האביב?
ג. וייל הביאור בזה: מלשון הרמב"ם (שמביא הכתוב) ,והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה שנאמר שמור את חודש האביב", מובן, שהלימוד משמור את חודש האביב אינו רק שהפסח צריך להיות בזמן האביב, אלא גם שלעולם צריך החודש לחול באותו זמן בערך (דשנת החמה)'?.
ובדין זה דשמור את חודש האביב בשייכות לשנים מספיק ,שיהיי חודש זה (ניסן) בזמן האביב"?: -- שחדש ניסן יכלול בתוכו את זמן האביבי, ולכן מספיק בנוגע לדין זה שתקופת האביב תהי' בחודש ניסן אפילו אם אינה אלא בסוף החודש.
ועפ'ז נמצא שגם לפי החשבון דתקופת שמואל שבכל מחזור יש שארית קטנה, הרי ע'י סידור שנות המחזור מקיימים את הדין (עכ"פ) דשמור את חודש האביב בנוגע לשנה, מכיון שגם לפי חשבון זה לא תימשך התקופה לאחר חודש ניסן לעולם.
ובזה מובן ג"כ מיש הרמבים הטעם ש,סמכנו על מנין זה" (המנין של שנות המחזור) - כי לפי חשבון זה ,לא ישאר ממנין ימי החמה חוץ משעה אחת כן": סמכנו על מנין זה (של שנות המחזור) כי ע"י מנין זה מקיימים את הדין שהשנים
הערות
- 1. ועפ"ז יובן מ"ש הרמב"ם (שם פ"ד סה"א) ,מפני מה מוסיפין חדש זה מפני זמן האביב כדי שיהא הפסח באותו זמן . . ולולא הוספת החודש הזה הפסח בא פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים' -- ולכאורה א"מ: (א) מה מוסיף הרמב"ם במ"ש ,ולולא הוספת החודש הזה כו'", על מה שכתב לפנ"ז ,מוסיפין חודש זה מפני זמן האביב"? (ב) מהו אומרו ,פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים", שמלשון זה משמע שהדיוק הוא לא -- שיהא הפסח בזמן האביב, כ"א -- שלא יהי' ,פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים"?
- 2. וייל שב' לשונות אלו הם ב' דינים: ,ומפני מה מוסיפין כו'" הוא דין בשנה שתקופת ניסן מתאחרת אחרי טו ניסן: ו,לולא הוספת החדש הזה כו'" הוא דין בנוגע כללות השנים, שמזמן לזמן צריך לעבר את השנה בכדי שהפסח שבכל השנים יהי' בזמן אחד (ושלא יהי' ,פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים'").
- 2. לשון הרמב"ם שם פ"ד ה"א. וראה הערה הבאה.
- 3. ויש לומר, דמה שמעברין על התקופה, היא ,כדי שיהי' הפסח בזמן האביב" (רמב"ם שם פיד ה"ב), משא"כ מה שמעברין על האביב ועל פירות האילן הוא ,כדי שיהיו השנים שני החמה* (רמב"ם שם סוף ה"ד*). ועפ"ז יובן גם מ"ש הרמב"ם שם ה"ג ,כדי שיהי' האביב מצוי להקריב ממנו עומר התנופה בששה עשר בניסן" -- דלכאורה: הרי מה שמעברין על כל ג' הסימנים הוא מצד ,שמור את חודש האביב" שנוגע לפסח, ולמה אומר ,כדי שיה" . . להקריב ממנו עומר"? וי"ל בזה, כי אלולי טעם זה (כדי שיהי' כו' להקריב ממנו עומר) הי' מספיק גם כשהאביב הוא בסוף חודש ניסן (מכיוז שגם אז היא שנת החמה, כבפנים).
- 5. ) ומזה שבהלכה זו (ה"ד) מביא הרמב"ם רק ב' הסימנים דאביב ופירות האילן -- משמע קצת, שכוונתו ב.ואלו הן הדברים" היא (בעיקר) לענין ב" סימנים אלו. משא"כ מה שמעברין על התקופה הוא לא רק ,כדי שיהיו השנים שני החמה" אלא גם .כדי שיהי" הפסח בזמן האביב".י
- 6. ויש לומר, שב' הלשונות שברמב"ם שם ה"א ,שיהא הפסח באותו זמן", .שיהי" חודש זה בזמן האביב" -- הם הקדמה לנב' הענינים שב)ב' הלכות שלאח"ז: עיבור מפני התקופה (שבהלכה בי -- הוא .כדי שיהא הפסח באותו זמך" (אביב); מפני האביב ופירות האילן (שבהלכה ג6 הוא כדי .שיהי" חודש זה בזמן האביב".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.