230
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ומקשה ע"ז ה,פירוש":י ש,אחר שנים רבות" (כשיתקבץ מספר גדול של יתרונות של השעה ותפ"ה חלקים) תחול תקופת ניסן (לא בחודש האביב, אלא) בחודש אייר? ומתרץ: ,יבוא מורה צדק ויודיענו".
[ולהעיר: עד לשנה האחרונה של שית אלפי שנין דהוה עלמא עדיין תחולט התקופה בחודש ניסן*].
וצריך להבין: הדין דשמור את חודש האביב הוא (לא רק שניסן (ודי בשלהי ניסן) צריך להיות בזמן האביב, אלא) שהפסח יהיי בזמן האביב [כמו שפסק הרמב"ם, כנ"ל שכשב"ד חישבו שתקופת ניסן תהי' בששה עשר בניסן עיברו את השנה ,כדי שיהי' הפסח בזמן האביב"] -- א"כ אינו מובן:
ע"י התקבצות של שארית המחזור (שעה ותפ"ה חלקים) פעמים רבות עד עכשיו הרי [ואפילו בזמז הרמב"ם (ועוד לפני"ז)] כבר חלה תקופת ניסן כמה פעמים מספר ימים לאחר ט"ו ניסן": -- וא'כ איך זה מתאים עם הדין דשמור את חודש האביב, שפסח צריך להיות בזמן האביב?
= ב.- -לכאורה אפשר לתרץ: עפ"י. מה-שכתב הרמב"ם להלן?י, שהשארית.של-שעה. ותפ"ה חלקים לאחר כל מחזור איגו אלא לפי חשבון (הנקרא ,תקופת שמואל") ששנת החמה היא ,שס"ה יום ורביע יום", אבל לפי החשבון (,תקופת רב אדא") ששנת החמה היא שס"ה יום ו,פחות מרביע יום" -- ,לא תמצא תוספת במחזור של ייט שנה כללל".
ועפי"ז מתאים חשבון השנים שאנו מחשבים עתה עם הדין דשמור את חודש האביב -- כי אנן נקטינן (לא את החשבון דתקופת שמואל אלא) החשבון דתקופת רב אדא [ש,חשבון זה הוא האמת יותר מן הראשון"יי] כמו שכתבו כמה ראשונים"י, ולפי חשבון זה לעולם חל הפסח בתקופת האביב.
אבל אינו מובן: הטעם שצריך להשוות שנות הלבנה עם שנות החמה הוא משום שמור את חודש האביב, ומכיון שלפי החשבון של תקופת שמואל יש שארית לאחר כל מחזור -- א"כ איך כתב הרמב"ם"??: ,ולמה סמכנו על מנין זה . . (מכיון ש)לא
הערות
- 2. בפ"ט ה"ג שם.
- 3. ראה ספר עתים לבינה מאמר יב.
- 4. ראה בעתים לבינה שם שמפרש שזוהי הכוונה בתירוץ ה,פירוש" ,יבוא מורה צדק ויודיענו".
- 5. בהשנים שבאמצע המחזור, כבהערה הבאה.
- 6. ראה בספר העבור לראב"ח הנשיא (מאמר ג' שער ה') דבזמנו (,אשר חי בשנת ארבעת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושלש ליצירה" -- נוסח השער), ,מועד הפסח כולו נופל בתקופת טבת כגון שנה חמשית ושנת שלשה עשרה ושנת י"ו שאתה מוצא בכולם תקופת ניסן נופלת אחר כ"ב יום מניסן כו'". וראה גם ספר העבור להראב"ע (סוד העבור ,העד האחד" ושם בסופו ,העד השביעי'). יד רמ"ה לסנהדרין (יג, ב דיה ואיכא). יסוד עולם מאמר ד' (פ"ב, פי"ד ועוד). ובכמה מפרשים וספרי חשבון העיבור.
- 7. רפ"ט שם.
- 8. לשון הרמב"ם שם פ"י ה"ו.
- 9. שנסמנו בהערה 16. ועוד.
- 20. בפ" ה'"י שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.