168
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
18 לקוטי ג. האם מדובר כאן על שדה אחוזת!ז
לגבי השאלה השלישית מדבריו של בעל המנחת חינוך המובאת לעיל (סעיף א) ניתן להבין ממפרשים אחרים"' שבמילים ,שזכה בה אחר היובל" מתכוון כאן הרמב"ם למקרה אחר, וצריך להיות כתוב (או שיש לראות זאת כאילו כתב הרמב"ם במילים אלו): ,או שזכה בה אחר היובל". הכוונה היא לשדה אחוזה של ישראל, אשר היהודי הקדיש אותו ולא פדה אותו, אשר אז השדה עובר לידי הכהנים ביובלל? - וגם שדה כזה יכול הכהן להחרים ,שאם החרימה היא מוחרמת מיד".
אך יש להבין: מדוע מדייק הרמב"ם ומקדים את המילים ,כהן שהיתה לו שדה חרם", ואילו בסיום דבריו על הנלמד מפסוק זה הוא אומר רק ,מלמד ששדה חרמו לו""?.
ד דין שדה חרם - בתחפצא או בגברא!:
על עצם השאלה אודות דברי הרמב"ם שהכהנים אינם מחרימים,
בחוקותי
ניתן היה להשיב בפשטות?: לדעת הרמב"ם הדין שהכהנים אינם מחרימים קרקעות איננו רק גזירת הכתוב, דין לגבי ה/,גברא", שאצל הכהנים אינו קיים ענין החרם':, אלא זהו פרט בדיני ה,חפצא", לגבי נכסי הכהן, וכפי שניתן להבין מן הדיוק שבשינוי אשר בלשון הרמב"ם:
במשנה נאמר: ,הכהנים והלויים אין מחרימין", ואילו הרמב"ם משנה וכותב ,,קרקע ומטלטלין של כהנים ולויים אין מחרימים אותן".
והסיבה לכך היא, כדברי הרמב"ם בהמשך*?, ,שהרי אומר? בשדה כי אחוזת עולם הוא לכם":, כנאמר בערי הלויים - ולכן דין זה חל דוקא לגבי שדות השייכות לבעליהן מלכתחילה עקב נתינת הקדוש-ברוך-הוא, השדות שבערי הלויים ואשר ירשו מאביהם?, ואת השדות הללו לא ייתכן להחרים, משום שעלזידי החרם ,נפקעת" האחוזה מהם, והרי התורה אמרה ,אחוזת עולם הוא להם"<, אך שדה חרם שקבל הכהן איננו אחוזתו, ולכן הוא יכול להחרימו.
אך לכאורה אין די בכך, כי לפי זה
הערות
- 9. קרית ספר (להמבי"ט) כאן.
- 0. שדין זה כבר הביא הרמב"ם לפנ"ז פ"ד הי"ט. אלא שצע"ק הלשון ,שזכה בה אחר היובל", דהרי זוכים בה כשהגיע היובל.
- 1. אף שהלימוד הוא מהכתוב שנאמר בו ,בשדה החרם לכהן תהי' אחוזתו", הרי מזה גופא שלמדין הדין מכתוב זה, אף שכן הדין גם בשדה אחוזה שזכה בה אחר היובל, מובן שבעיקר דין הוא בשדה חרמו, ולהעיר שהרמב"ם שם לא הביא מהכתוב הל' ,בשדה החרם".
- 4. שיחות
- 2. להעיר מצפע"נ הנ"ל (לז, א): וזה דוחק לומר דהך והחרימה כו' ומשום דס"ל כו'. ע"ש.
- 3. כדעת המנ"ח.
- 4. וכ"ה בגמ' שם בטעם דלוים אין מחרימין, משא"כ בכהנים. וראה לח"מ לרמב"ם שם.
- 5. בהר כה, לד.
- 6. כ"ה ברמב"ם לפנינו. ובכתוב ,להם".
- 7. ראה פרש"י ערכין כה, ב ד"ה ת"ל לכהן.
- 8. ראה קרית ספר שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.