165
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולהיפך - העונשים על אי קיומן - אשר ענינים אלו הם זירוז לקיום המצוות מפני השכר שמקבל האדם?
ההסבר לכך הוא: כאשר היהודי מתבטל כלפי הקדוש-ברוך-הוא באופן של חקיקה - שאין כלל מציאות אחרת חוץ ממציאותה של האבן הטובה שעליה הן חקוקות - הרי אז שכר המצוות הוא גם כן ענין של חקיקה:
העובדה שהמצוות מביאות עמן שכר אינה יוצרת אצל האדם תחושה של קיום המצוה למען עצמו ולמען השכר והתועלת שלו, שתצמח לו תועלת
גשמית או רוחנית, אלא הוא מרגיש רק את ה,טוב" של האלקות:
כיון שהקדוש-ברוך-הוא הוא תכלית הטוב, הרי מצוותיו מביאות עמן טובה בכל דבר*, עד כדי טוב גשמי כפשוטו.
(משיחת ש"פ בהו"ב תש"מ)
הערות
- 1. בהר-בחוקותי שיחות 1%
- 2. לכאורה כן י"ל בדא"פ נוסף על מ"ש ברמב"ם הל' תשובה רפ"ט שהיעודים בטוב הגשמי הם אמצעי לבוא לטוב הרוחני. וראה גם לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 337. לקו"ש בחוקותי תנש"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.