159
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
18 לקוטי
בהר-בחוקותי
א. ,בהר" ו,בחוקות"" פרשות מחוברות
כבר דובר פעמים רבות' אודות פרשיות מחוברות, שמן העובדה שמחברים אותן כאילו היו פרשה אחת
- שמחלקים את שתי הפרשיות ביחד לשבעה קרואים בלבד, ויותר. מכך: מחברים את סיום הפרשה הראשונה עם תחילת הפרשה השניה בעליה אחת:, עם אותה ברכה לפניה וברכה לאחריה -
הרי מובן מכך, שיש לשתי פרשיות אלו נקודה משותפת בתוכנן, אשר משום כך אפשר לצרפן לפרשה אחת.
יש להבין: מהו התוכן המשותף לשתי הפרשיות - ,בהר" ו,בחוקותי"?
ואדרבה: הרי, כאמור פעמים רבותה, שם הפרשה רומז לתוכנה - והנה, לכאורה, השמות ,בהר" ו,בחוקותי" מבטאים תוכן הפכי?
המילה .בהר" מצביעה על הגבהה, אשר כוונתה בעבודה הרוחנית היא, שיהודי צריך לנהוג לפעמיםי בתוקף
וברוממות - ויגבה לבו בדרכי ה*. לדוגמא, כאשר הוא עומד בפני נסיון, עליו לנהוג בהתנשאות, בעצמה ובעזות כדי לא להבהל, וכך יוכל להתגבר על הנסיון - ,עז כנמר".
לעומת זאת, המילה ,בחוקותי" מצביעה על קיום חוקים, הכרוך ודורש התבטלות מצד האדם. את החוקים מקיימים משום .חוקה? חקקתי גזרה גזרתי" ו/,אין לך רשות להרהר אחריה"* - מכיון שכך ציוה הקדוש-ברוך-הוא מצייתים לציווי, למרות שאין מבינים את הטעם לכך, ואף להיפך - זה בניגוד להגיון ולשכל האדם.
ב. .בהר סיני" - דבר והיפוכו
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר מדוע נקראת הפרשה הראשונה, לפי מנהג ישראל" אשר ,תורה היא"', בשם .בהר". והרי, לכאורה, אין מובן:
הערות
- 1. שיחות
- 1. ראה לקו"ש חי"ח [המתורגם] ע' 326. 410 ואילך. ועוד.
- 2. דלא כמנהג תימן (ראה לקו"ש שם ע' 410 הערה 24).
- 3. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 58 ואילך. חי"ח שם (ע' 412). ובכ"מ.
- 4. ויתרה מזה - מעין זה צ"ל בכל יום בהתחלתו וראשו ,,עז כנמר" (כנסמן בהערה 6).
- 6. דהי"ב יז, ו. וראה מקומות שנסמנו לקמן הערה 15, 20.
- 6. אבות פ"ה מ"כ. טור או"ח בתחלתו. שו"ע אדה"ז (מהד"ת) שם (וראה מהד"ק שם ס"ג).
- 7. במדב"ר ר"פ חוקת. תנחומא שם (ג, ח). ועוד.
- 8. רש"י ר"פ חוקת, מיומא סז, ב.
- 9. משא"כ בסידור רס"ג וברמב"ם סדר תפלות: בהר סיני.
- 0. נסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 60. לעיל עִ' 33 הערה 4. ע' 62 הערה 2. ועוד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.