157
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
176 לקוטי
לפי רבי שמעון בר יוחאי הדגש בבנים הוא שיהיו ,בן ליורשו", .קם תחת אביו", שהאב והבן יהוו המשך אחד* ועד כדי מציאות אחת5.
וזהו ההסבר לכך שהאדם חיב במזונות בניו: משום הקשר שלהם לאב*. כשם שהוא חייב במזונות האב, העבד, כך הוא חייב לפרנס את ,.חלק האב" הנמצא בבניו.
ולפי זה מובן טוב יותר המשך הפסוק ופירוש רש"י - ;ויצא... הוא ובניו עמו... ואל אחוזת אבותיו ישוב", בענין זה הוא ובניו מהוים מציאות אחת וכן הוא ואבותיו, ולכן - ישוב אל אחוזת אבותיו.
ולפי זה יומתק מדוע מפרש רש"י בפשוטו של מקרא .ואל אחוזת אבותיו, אל כבוד אבותיו": כשם שאסור להפריד בין העבד לבין בניו, כך אסור להפריד בין העבד לבין אבותיו, ולכן ,ואל אחוזת אבותיו - כבוד אבותיו - ישוב"לי.
מכ'רה לעבדות - גלות ישראל
מן הענינים המופלאים בדרך הרמז אשר בפירוש רש"י זה:
ההימכרות לעבד היא רמז לענין הגלות*. אומרת התורה, שהן האב והן בניו - הן, כביכול, אבינו שבשמים, והן ישראל שהם .בנים למקום"% - הלכו לגלות, כמאמר רבי שמעון בר יוחאי* ,חביבין ישראל לפני הקב"ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן".
על כך מביא רש"י את מאמרו של רבי שמעון שיש בו חידוש גדול יותר": לא זו בלבד ש.כל מקום שגלו
הערות
- 4. להעיר מחדא"ג מהר"ל ב"ב שם. ולהעיר ג"כ מפרש"י לך טז, ב. ויצא ל, א. ועוד.
- 5. ראה ע"ד ההלכה - ב"ב קנט, א. צפע"נ כללים ע' ירושה. וש"נ.
- 6. אף שרשב"י קאי במעלת הבן על הבת, ולא ע"ד בנים בכלל (וראה חדא"ג מהרש"א שם) - מ"מ מובן שגם בבת יש ,כח האב" (ולהעיר מצפע"נ שם ע' ירושת הבת). גם י"ל דעיקר החיוב הוא בבניו, ושוב לא פלוג בין בניו ובנותיו.
- 7. עפ"ז יומתק הא דענין זה נאמר כאן דוקא, ולא לעיל בפ' משפטים, דלכאורה אדרבה: מכיון
- 5. ששם איירי בנמכר בגניבתו, כש"כ* דהו"ל להזהיר ד,אין לזלזלו בכך" (ל' רש"י כאן).
- 8. ראה אוה"ח כאן.
- 9. אבות פ"ג מי"ד.
- 0. מגילה כט, א. רש"י נצבים לג, ג.
- 1. להעיר ממאמר רשב"י (זח"ג צ, ב) ,לה' הישועה .. כד יפקון ישראל מגלותא פורקנא למאן לישראל או לקב"ה אלא .. לה' הישועה". נת' בשיחת ש"פ אמור תשל"ז. וראה ל' רש"י נצבים
- 10. *) אלא שי"ל להיפך, דגבי נמכר בגניבתו פשיטא דאין לזלזלד בכך, כי מכיון שהעבדות היא בתור עונש על הגניבה, מסתבר שכבר התחרט ועשה תשובה על גניבתו, אין לזלזלר בכך. דאין אומרים לבע"ת זכור מעשיך הראשונים דהוי אונאת דברים (ב"מ נח, ב. שו"ע אדה"ז חו"מ הלי אונאה סכ"ח. וראה רש"י פרשתנו כה, יז.
- 11. משא"כ בפרשתנו שמדובר במוכר עצמו, הרי אין ברור כ"כ שהעבדות הביאתו לידי תשובה - שלכן ,,הפרשיות הללו נאמרו על הסדר" (רש"י פרשתנר כו, א) - ובמילא צריך להזהיר ד,אין לזלזלו בכך".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.