156
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אך, כאמור לעיל - ענין זה אינו נלמד מבניו, שהרי מבני העבד (הקטנים) אין האדון מפיק שום תועלת, ולכן אין הוא מתחייב מעצמו בפרנסתם - אלא זוהי מסקנה התלויה בהגיון,
או שלומדים זאת מעבד שמכרוהו בית דין (בפרט זה בלבד*) שאין מתחשבים ביכולתה של האשה לפרנס את עצמה, אלא בית דין מחייב את האדון לפרנסה. וכך אצל המוכר עצמו, שהאדון חייב לפרנסה מפני התועלת שהוא. מפיק ממנה, ואין הוא יכול לפטור את עצמו בטענה שהיא תתפרנס בעצמה.
ט האב והבן - מציאות אחת
אך תלמיד ממולח עשוי לשאול: בכל זאת, מדוע חייב האדון במזונות בניו? הרי אין לו שום קשר עמם, ואין הוא מפיק מהם שום תועלת, ומדוע הוא צריך להיות חייב בכך שהאב מכר את עצמו לעבד, ועל ידי כך חייב האדון לדאוג להם? דינם צריך להיות כדין כל העניים האחרים שבעיר, כדלעיל.
רש"י רומז לתשובה על כך על ידי כך שהוא מציין את שמו של בעל המאמר - רבי שמעון - אשר לשיטתו מובן הדבר'*.
בהרג שיחות 15
במסכת בבא בתרא* אומר רבי שמעון בר יוחאי: ,כל שאינו מניח בן ליורשו הקב"ה מלא עליו עברה", מלשון רבי שמעון בר יוחאי מובן, שאין הוא מדבר על העונש המגיע על אידקיום מצות פרו ורבו*, אלא הוא מדבר אודות הפרט ,ליורשו" - כאשר אדם משאיר אחריו .בן ליורשו" הוא גורם להיפך מי,מלא עברה", הוא גורם לשמחה אצל הקב"ה, וכאשר חסר ה,בן ליורשו" נגרם ,מלא עברה".
הערות
- 0. משא"כ ב,בניו" שאין טעם שיתחייב האדון (מצ"ע) במזונותיהם, אא"פ ללמוד עצם החיוב ממכרוהו ב"ד, כנ"ל בפנים.
- 1. גם י"ל, דלשיטת ר"ש מובן הא שאא"פ
- 3. שהבנים יהיו כשאר עניים שחוזרים על הפתחים (ראה קידושין שם: בניו דדירכייהו לאהדורי) -
- 4. כי ר"ש - ,תורתו אומנתו" (שבת יא, א), וס"ל (ברכות לה, ב) ,אפשר אדם חורש כו' תורה מה תהא עלי' אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים" - ולכן אומר, שאין לחייב הבנים לחזור על הפתחים, כ"א צריכים לקבל מזונותיהם ,ע"י אחרים" כדי שיוכלו לעסוק בתורה*.
- 5. ומה שהטילה התורה חיוב זה על האדון (ולא על האב, שינכה מהכסף שמקבל מהאדון (עבור עבדותו) לזון את בניו) - י"ל שזהו בכדי שהבנים לא יקבלו מזונותיהם ממי ש(לא זו בלבד שאין תורתו אומנתו, כ"א אדרבה) הוא בשפל המצב, ש,לא חזר בו" (רש"י פרשתנו כו, א) [ומכש"כ נמכר בגנבתו].
- 6. ויתירה מזו י"ל (לחדודי): זה שהאדון יש לו עבד - היינו, שמלאכתו נעשית ע"י אחרים - ובמילא צ"ל תורתו אומנתו; ולכן, כדי להדגיש דוה שהבנים מקבלים מזונותיהם ע"י אחרים הוא כדי שיוכלו ללמוד תורה, כנ"ל, מקבלים זה ע"י האדון שתורתו אומנתו.
- 2. קטז, א. וש"נ.
- 3. שצ"ל בן - יבמות סא, ב במשנה.
- 9. *) וגם הבנות צריכות ללמוד הלכות הצריכות להן (עייץ הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.