152
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הפסוק*' .וכ ימכור איש את בתו - האיש מוכר את בתו ואינו מוכר את בנו", ולכן משתמשת הגמרא בביטוי ,בניו .. מי נמכרים", האם הם נמכרים בכלל"'.
אך לפי הפשט אין ללמוד מן הפסוק ,וכי ימכור איש את בתו לאמה" שמדובר דוקא ב,בתו" ולא ב',בנו", כי פרשה זו עוסקת מלכתחילה, בדינים המיוחדים לאמה עבריה*', ולכן נאמר ,בתו". אך גם את ,בנו" אפשר למכור", כי, לפי הפשטי, אין סיבה להבחין בין בתו לבין בנו, ולומר שאת
בהרג שיחות 11
הבת אפשר למכור אפשר\?.
ומסיבה זו משנה רש"י מלשון הגמרא ואינו אומר .,מי נמכרים" אלא ,מי מכרן" - כי לפי הפשט ניתן למכור את ,בניו", והשאלה היא רק ,מי מכרן".
ואת הבן אי
הּ. .הוא" - לגב" מזונות ולא לגבי יציאה לחירות
לפי זה תובן האריכות בלשון רש"י ,אם הוא נמכר":
הקושי של רש"י אינו רק המילים ,ובניו עמו", אלא גם על המילה ,הוא", ולפיכך הוא מצטט גם מילה זו ב',דבור המתחיל". שהרי, לכאורה, המילה ,הוא" מיותרת בפסוק זה: הלא נאמר ,ויצא מעמך", ואם כך צריך היה לומר ,ויצא מעמך ובניו עמו" - ומדוע נאמר גם ;הוא"?
ניתן היה להסביר, שבפרשתנו, אשר בה מדובר אודות ,כי ימוך אחיך"< מתכוונת התורה באומרה ..הוא ובניו עמו" לרמוז לשתי אפשרויות: במילים ויצא מעמך" מדובר על מקרה שהוא מכר רק את עצמו לעבד, ואילו המילים .הוא ובניו עמו" אמורות כאשר המצב של ,ימוך אחיך" קשה כל כך, עד אשר
הערות
- 6. משפטים כא, ז. מכילתא שם.
- 7. וגם להגירסא שלפנינו (וראה הגהה על הגליון שם) ,בניו ובנותיו מי נמכרים" - י"ל בפשטות, דנקט הלשון ,נמכרים" מצד ,בניו". וראה להלן שם ב,אשתו" - ,מי נמכרה" (ולא - ,נמכרת". אבל ראה כס"מ הל' עבדים פ"ג ה"א).
- 8. גם אותם שאינם שייכים בבן - דיני יעוד (שם, ח ואילך).
- 9. ראה גם יש מקשין" ברבותינו בעה"ת משפטים שם. ולהעיר מהגהות המל"מ לחינוך (מצוה מב) דמשכחת עבד קטן. וכבר תמה עליו במנ"ח שם ועוד. ואכ"מ.
- 0. ראה רלב"ג משפטים שם (אבל - אינו ע"ד הפשט). בראב"ע שם ,כמו הבת שהוא מפר את נדרה" (וראה תו"ת שם). אבל י"ל שאא"פ ללמוד משם, כי מכירת הבת היא דוקא בקטנותה, ולא כשהיא נערה (רש"י משפטים כא, ז), ואילו הפרת נדרים היא (בעיקר) ,,בנעורי'" (מטות ל, ד וברש"י שם).
- 6. ולהעיר ממשפטים (כא, כב) ,ויצאו ילדי' גו' כאשר ישית עליו בעל האשה", וברמב"ן שם. כן להעיר מאמירת ראובן (מקץ מב, לז) ,שני בני תמית".
- 1. להעיר מפרש"י תולדות (כז, לז) שיצחק עשהו לעשו עבד ליעקב, אלא ששם (וכן הוא בנח לכנען - נח ט, כה) הוא - ברכה לעת"ל ולא קנין, כמובן (וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 4 הערה 4
- 2. לעיל פסוק לט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.