136

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

רבים, ורחמים רבים מביאים לידי אהבה רבה"

ודרך זו של ,אוהב את הבריות" יביא לידי ,ומקרבן לתורה"':: בסופו של דבר הוא יקרב וירומם את הבריות אל התורה, עד אשר יגיעו לדרגה של .יש בו טעם ויש בו ריח".

ה. הכרתי לשתף את מי ש.אין בו מעשים טובים"

הסבר זה הוא בהתאם לדעה שהובאה לעיל בסעיף א', ש,כפות תמרים" הוא תנאי המעכב את קיום המצוה בלולב, כלומר, שהלולב חייב לבוא מ,דקל שעושה תמרים".

אך יש דעות, שגם ,כפות תמרים" הוא שם המין באופן כללי, כ,ערבי נחל", וגם דקל שאינו עושה פירות כשר ללולב.

ויש להסביר את ההבדל בין סימני התורה באתרוג ובהדס לבין הסימנים בלולב ובערבות, לפי דעות אלו:

נטילת ארבעת המינים היא מבין המצוות המעשיות, נעלית ביותר, כי היא צריכה להביא לידי אחדות מושלמת בין כל סוגי ישראל, כאחדות

אמורג שיחות 183

של ארבע האותיות של השם המיוחד, שם הוי'5,

וכאן אומרים שהפרט המעכב, שבלעדיו לא תיתכן מציאות של מצוה מעשית,

היא שחייבים להתאחד כאן גם עם מי ש,אין בהם מעשים טובים"',

ולא זו בלבד שבהם עצמם נגרמת התעלות, אחדות וכדומה, באמצעות קיום המצוה, וכלשון המדרש כאן בעניננו: מכפרין אלו על אלו,

ויותר מכך: לכאורה צירופם למציאות המצוה המעשית עלול להפריע, כנאמר* לגבי פרה אדומה שהיא איננה נעשית על ידי אהרן, כי ,אין קטיגור נעשה סניגור" -

אלא, הכרחי לומר, ששני מינים אלו - הלולב והערבה% - יוצרים את מציאות המצוה באמצעות עצם מהותם"י, בהיותם בני אברהם יצחק ויעקב, שתוקפה רב יותר מן המעשים,

הערות

  1. 0. ראה תניא ספמ"ה.
  2. 1. אבות פ"א מי"ב.
  3. 2. חת"ס שהובא לעיל הערה 14. ועוד (ראה הערה 7).
  4. 3. זח"א סג, סע"ב (ובנצו"א שם). פע"ח שער הלולב בתחלתו. ובכ"מ.
  5. 4. וגם בתורתו דה,לולב" - חסר ה,גדול" שבו, שמביא לידי מעשה (ראה קידושין מ, ב. וש"נ. ועיין הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ב"ג).
  6. 5. פרש"י ר"פ חוקת מר"מ הדרשן.
  7. 6. משא"כ אתרוג והדס שלשניהם יש מעשים טובים. והחידוש שבאתרוג על ההדס בענין זה (שלכן נמנה בפ"ע) - כי לימוד התורה המביא לידי מעשה ה"ז מוסיף בשלימות המעשה.
  8. 7. שלכן לדיעה זו אין הלולב צ"ל מ,,דקל שעושה תמרים".
  9. 9. ולהביאור דלעיל (סעיף ג"ד) = יש לומר, דצירוף הלולב הוא מפני שבלימוד התורה יש

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.