130

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

של לולב, ,מצוה מן המובחר"*.

ט קדושת חג הסוכות - מלמטה

ההסבר לכל האמור לעיל בפנימיות הענינים ובעבודה הרוחנית של האדם הוא:

בכך שיום ,חמשה עשר לחודש השביעי הזה" נעשה חג עקב המצוה ,בסוכות תשבו שבעת ימים" יש בו יתרון ומעלה* על פני חג המצות, שהוא זמן מיוחד'* כשלעצמו:

כאשר קדושת החג נובעת מפעולות האדם למטה, יש לכך השפעה בעולם, כיון שהדבר משפיע גם על הזמן ועל העולם, כפי שהם מצד עצמם, לאו דוקא כשהם קשורים לקדושה, לא כן כאשר זמן זה מיוחד בעצם על ידי הקדוש-ברוך-הוא.

הבחנה זו מתבטאת גם בהבדל שבין שתי מצוות אלו עצמן - אכילת מצה וישיבה בסוכה: אכילת מצה היא אכילה של מצוה, אין זו אכילה שהיתה נעשית על ידי האדם אילו לא היה צריך לעשות זאת לשם מצוה. לעומת זאת, מצות הישיבה בסוכה אינה מורכבת מפעולות מיוחדות הנעשות רק לצורך המצוה, אלא להיפך - ,בעין תדורו" - מדובר כאן על פעולות הנעשות על ידי כל אדם בחיי היום יום,

לאו דוקא בקשר ליהדות או לתורה ומצוות - ובכל זאת מקיימים על ידי פעולות אלו את מצות הישיבה בסוכה.

וזוהי המעלה המיוחדת של חג הסוכות: במשך כל השנה צריך להשקיע עמל רב כדי להגיע למצב שבו ,כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו,,בכל דרכיך לדעהו". אך כאשר מגיע חג הסוכות הרי כל פעולותיו היום יומיות של האדם, כפי שהן, הופכות לענין של מצוה.

לימוד התורה - מוקף בסוכה

בכך מוסיף אדמו"ר הזקן ומדגיש, שנטילת לולב בסוכה היא מצוה מן המובחר לגבי מצות לולבל = ,לפיכך בבוקר קודם שיתפלל בעודו בסוכה יברך", והרי הברכה היא על נטילת לולך:

הערות

  1. 5. ע"פ כהנ"ל מובן גם מנהג חב"ד שמהדרין לאגוד הלולב בסוכה (ערב יו"ט).
  2. 6. וע"ד העילוי דיו"ט שני של גלויות לגבי יו"ט ראשון (לקו"ת שמע"צ צב, ריש ע"ב ואילך. דרמ"צ קיד, אדב. לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 243 ובהערות שם).
  3. 7. אף שלגבי שבת הרי בכל יו"ט ישראל דקדשינהו לזמני (ברכות מט, א).
  4. 4. אמור ג שיחות -
  5. 5. ולכן מתבטא הדבר גם בגשמיות, שהאדם כולו, מראשו ועד רגליו, עם כל לבושיו, נמצא בסוכה - דבר שאיננו מוצאים בשום מצוה אחרת.
  6. 6. עלולים לטעות ולחשוב שההכרח להיות מוקפים במצות סוכה - עלדפי רצון ה' - אמור לגבי אנשים העוסקים בצרכים גשמיים, אך לא לגבי אנשים שהם מסוג הלולב - כפות תמרים - ,שיש בו טעם - שיש בו תורה"*, כי הם קשורים תמיד עם
  7. 8. ע"ד החסידות ראה סידור רסג, סע"ג ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ד. המשך תרס"ו ע' לב. ובכ"מ. וראה גם לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 8
  8. 9. ויק"ר פ"ל, יב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.