127
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
14 לקוטי
חג הסוכות רק מפני ענין הישיבה בסוכה, אך אין זו מהותו ומשמעותו של החג כולו.
ור מצוה מפני התג או חג מפני המצוה!
ההסבר לכך הוא: יום חמשה עשר לחודש ניסן אינו מוזכר כיום מיוחד רק משום שקיימת בו המצוה של אכילת מצה*', אלא משום שזהו ,,יום צאתך מארץ מצרים", ולכן הוא נקבע לחג וליום טוב - ,והיה היום הזה לכם לזכרון וחגותם אותו חג לה' לדורותיכם"?. והיותו חג וזמן מיוחד מהווה את הגורם למצוות החלות בו, כולל מצות אכילת מצה'י.
לעומת זאת שבעת הימים ,בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה" אינם ימים מיוחדים ונבדלים כשלעצם, אלא להיפך -
8 ועד"ז הוא בחג השבועות (ראה טז, יו"ד) שאינו מחמת חיוב וקיום מצות (קרבנות) דיום זה כ"א. (כמודגש בשמו - גם בפרשתנו) מצד ,וספרתם לכם גו' עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום גו'" (פרשתנו כג, טו. טז. וכן בראה שם, ט), מצד הזמן והמנין דשבעה שבועות. ולכן מקריבים בו מנחה חדשה. משא"כ הלשון ,ביום הביכורים" (פינחס כח, כו. ראה פרש"י שם). אבל לא נק' מטעם זה במקרא בשם חג.
9 בא יב, יד. וראה שם מב, ופרש"י: הוא הלילה שאמר לאברהם בלילה הזה אני גואל את בניך.
0) ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 115. וש"נ.
1) ראה לשון הרמב"ם (לענין אכילת מצה) במנין המצות בריש ספר היד מ"ע קנח; מצוה ז' בהכותרת להלכות חמץ ומצה. ולאידך בסהמ"צ מ"ע קנח וביד הל' חמץ ומצה רפ"ו: לאכול מצה בליל חמשה עשר.
אמור גב
הם מיוחדים משום המצוה של ישיבה בסוכה שבעת ימים החלה דוקא בימים אלו כיון שבשבעת ימים אלו קיימת מצוה של ישיבה בסוכה, ובמיוחד באופן שהישיבה בסוכה מקיפה ומסובבת את האדם כולו בכל פעולותיו במשך שבעת הימים - ,תשבו כעין תדורו", כדלעיל, שהוא ,דר בסוכה כל ז' הימים בין ביום ובין בלילה" - משום כך ועל ידי כך נעשים שבעת הימים הללן. לימים מיוחדים, חג לה'.
בסגנון אחר במקצת: בכל שבת ויום טוב אומרים בתפילה שזהו זכר ליציאת מצרים, אך יש להבחין בין הדברים: בחג
2) וכמודגש בהלכה בטעם הדיעות דמחלקים דכשבירך זמן בשעת עשיית הסוכה לפני החג אינו מברכו ביו"ט על החג, משא"כ לאידך אם בירך על החג בליל א' בביתו צריך לברך זמן כשיאכל בסוכה - ,דכיון שבירך בשעת עשי" ועיקר יום טוב אינו אלא מפני הסוכה* ברכת הסוכה עולה ליום טוב ולסוכה" (ספר ההשלמה לסוכה מו, א. הובא בספר המכתם לסוכה שם. כל בו סוף הלי לולב. אורחות חיים סוף הל' סוכה (ועד"ז הוא במאירי סוכה שם). ועפ"ז מחלקים לשאר יו"ט, פסח ועצרת, דמברכין זמן איו"ט. וראה ברכי יוסף או"ח סתרמ"ז דכתב דכן הוא להלכה).
הערות
- 1. *) בתוס' רא"ש ור"ן הלשון להיפך (כנ"ל הערה 2) אבל בברכ"י שם סתרמ"ג כתב דקאי בחד שיטה אבל ראה שו"ת משאת משה (או"ח סי" ה שהובא בבאה"ט וברכ"י שם) דכתב בסברת התוס': וכיון דמחמתי" קאתי מני בריך אסוכה הו"ל כמפרש אסוכה וארגל דמשם א' הוו. ברם היבא דבריך שהחיינו ארגל גופי' לא זו פוטר זמן דסוכה דאין הרגל נתגלה במצות עשיית סוכה ע"ש. ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.