122
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
,בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים", וכך ברור שהציווי ,בסוכות תשבו שבעת ימים" חל באותם שבעת ימי החג המתחילים בחמשה עשר יום לחודש".
ב. .חג הסוכות" - מהות התג
מדרשה זו בתורת כהנים, יוצא, לכאורה, בפשטות, שהמצוה ,בסוכות תשבו שבעת ימים" איננה קשורה לעצם החגל ולשאר הענינים שבחג, המופיעים
9 להעיר מלשון החינוך כאן (מצוה שכה): מצות סוכה שנצטוינו לשבת בסוכה ז' ימים שנאמר כו' ויום ראשון הוא יום ט"ו בתשרי. ואינו מזכיר כלל ענין החג, ולא כמש"כ בלולב (נעתק לקמן הערה 11). ובמנין המצות בריש ספר היד (מ"ע קסת) כתב הרמב"ם ,לישב בסוכה שבעת ימים שנאמר כו'". ושם עד"ז בלולב (מ"ע קסט). אבל לכאורה אין להוכיח משם (פרט זה), כיון: א) שנכתבו בקיצור הכי נמרץ. ב) באו בהמשך לשביתה בחג הסוכות כו'. וראה לשונו בסהמ"צ (נעתק לקמן הערה 12). ואולי אין לדייק כ"כ בלשונות דספרים הנ"ל.
ולהעיר מהשינוי ברמב"ם: בספר היד באו ,הלכות שופר וסוכה ולולב" בהלכות בפ"ע, ומצות ודיני השביתה ואיסור מלאכה ביו"ט (פסח שבועות ר"ה סוכות ושמע"צ) ביחד לפנ"ז בהלכות בפ"ע ,,הלכות שביתת יו"ט". ולאידך, בסדר מנין המצות (בסהמ"צ ובמנין המצות בריש ספר היד), מנה המצות דכל יו"ט ע"פ הסדר (פסח (ספירת העומר) שביתה בשבועות, בר"ה, = יוהכ"פ (להתענות בו ולשבות ביום הצום), סוכות) ביחד עם מצות השביתה שבהם* - מ"ע קנו"קע (מלבד
אמור ג שיחות 19
מיד לאחר מכן בפסוקים הראשונים ,ביום הראשון מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו, שבעת ימים תקריבו אשה לה'""!, והיא אינה קשורה אף למצוה של נטילת ארבעת המינים, שאותה מקשרת התורה עם החג'" - ומשום כך אפשר להעלות את הסברה שהמצוה ,בסוכות תשבו שבעת ימים" אינה חלה באותו זמן של החג ושל מצוותיו המוזכרות לעיל -
ורק על ידי תוספת המילה ,בסוכות" מבהירה התורה, שבאופן מעשי ,חג הסוכות" הוא באותם ,שבעת ימים לה'" המתחילים ,בחמשה עשר יום לחודש השביעי".
אך אי אפשר להסביר כך, כי מעצם העובדה שהתורה מספרת על הזמן של ,בסוכות תשבו" על ידי שהיא קוראת ל"שבעת ימים לה'" בשם ,.חג הסוכות", ולא בדרך אחרת, מובן, שלא זו בלבד שמצות הישיבה בסוכה חלה בזמן החג, אלא היא אף קשורה באופן מהותי לעצם
מצות תקיעת שופר שכתב לבסוף לאחר מצות נטילת לולב).
1 כג, לט. וראה לשון החינוך כאן (מצוה שכד): מצות לולב שנקח ביום ראשון של חג הסוכות. וראה מקומות שבהערה שלפנ"ז.
הערות
- 1. *) אלא שבחג המצות מנה תחלה המצות (סיפור יצי"מ ואכילת מצה) ואח"כ השביתה שבו; ובחגה"ס
- 0. ובפרט שמסיים לפני הציווי על ד' מינים וסוכה (כג, לז) ,אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם גו'". וראה רמב"ן כג, לט. מד. אברבנאל כאן. רשב"ם שם, מג בסופו. ספורנו לט בסופו. ובכ"מ במפרשי התורה.
- 3. להיפך - תחלה מצות השביתה, ואח"כ המצות שבר (ישיבה בסוכה ונטילת לולב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.