110

14 לקוטי מקום של המילים ,להוסיף לכם תבואתו" - וכדלעיל בסעיף ג', שבפשוטו של מקרא אין זו שאלה, אלא שאלתו היא על משמעות מילים אלו:

אילו היתה התורה רוצה רק להזכיר את שכר המצוה, צריך היה להיות כתוב, כבמקומות אחרים'? ,,למען? הוסיף לכם תבואתו" או ,ואוסיף לכם תבואתו", וכדומה.

הניסוח ,להוטיף לכם תבואתו" מראה, שזוהי כוונת ותכלית המצוה - ,שלש שנים... לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש... (כדי) להוסיף לכם תבואתו" בדומה ל,זכור את יום השבת לקדשו"?, שהמילה ,לקדשו" איננה השכר, אלא זוהי מטרת ה,זכור".

מכך לומד רש"י, שמשמעות הפסוק היא: ,המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף לכם תבואתו" - אמנם, באופן כללי, יש לקיים מצוה מפני שכך ציוה הקדוש-ברוך-הוא, אך לגבי מצוה זו

אומרת התורה, שמותר לקיימה מלכתחילה במטרה ,להוסיף לכם תבואתן"?*.

ומשום כך מאריך רש"י בלשונו:

המילים ,להוסיף לכם תבואתו" אינן מדברות על שכר המצוה, אלא התורה

קדושים ג

מדברת כאן בעיקר על כוונת האדם - שהוא מקיים את המצוה כדי ,להוסיף לכם תבואתו". יוצא, אפוא, שבפירוש רש"י כאן ישנם שני ענינים: (א) המשמעות של ,להוסיף לכם תבואתו", שמדובר כאן על כוונת האדם - ,המצוה הזאת שתשמרו תהיה להוסיף לכם תבואתו". (ב) הסיבה לכך שמותר לאדם לחשוב כך, משום שכאן אמר הקדוש-ברוך-הוא באופן מיוחד שכך יהא למעשה: ,שבשכרה אני מברך לכך פירות הנטיעות".

3 הברכה ב,3ירות הנטיעות"

לפי זה מתעוררת השאלה: אם משמעות המילים ,,להוסיף לכם תבואתו" היא שזהו שכר המצוה, הרי היה מובן מדוע הן מופיעות בסוף הענין, כדלעיל.

אבל לפי פירוש רש"י, שמדובר כאן בעיקר על כוונת האדם בעת קיום המצוה, צריכות היו מילים אלו להופיע בסמוך למילים המדברות על שמירת המצוה - ,לא יאכל" בכוונה של ,להוסיף לכם תבואתו"?

על תמיהה זו משיב רש"י בכך שהוא משנה מלשון הפסוק ,תבואתו" ואומר ,פירות הנטיעות": על ידי קביעת המילים ,להוסיף לכם תבואתו" לאחר ,ובשנה החמישית..." מתכוונת התורה לרמוז לאופן הברכה: המשמעות של ,להוסיף לכם תבואתו" היא שלא זו בלבד שהקדוש-ברוך-הוא יתן ברכה מיוחדת בצמיחת הפירות ובגידולם, אלא שגם לאחר שיגדלו ,,פירות הנטיעות" של השנה החמישית, כשהם מוכנים ל,תאכלו את