97

שמוכח מכך שבמספר מקומות5 שבהם מפרש רש"י על המילים ,אני ה'" - ,נאמן לשלם שכר" או ,נאמן להפרע" וכדומה, אין הוא מקדים ואומר ,דעו מי גוזר עליכם". ומצד שני, במספר מקומות מפרש רש"י על .אני ה'" - ,גזרתי עליכם אי אתם רשאים להפטר"*, ,דע מי גזר על הדבר ואל יקל בעיניך"?", ואין הוא מוסיף על כך ,נאמן לשלם שכר" וכדומה.

מנין לומד רש"י שהמשמעות של .אני ה' אלקיכם" בעניננו היא לשני הענינים* - ,דעו מי גוזר עליכם" ו,דיין להפרע ונאמן לשלם שכר"9ו?

ההסבר לכך הוא: בפרשת העריות יש תופעה מיוחדת, שלפני שמתחילה התורה לפרט את פרטי האיסורים, כתובה הקדמה כללית המורכבת ממספר

ענינים?: ,כמעשה ארץ מצרים... ארץ כנען... לא תעשו... את משפטי תעשו... ושמרתם את חוקותי...". והפתיחה להקדמה הכללית היא ,וידבר ה'... דבר אל בני ישראל... אני ה' אלקיכם".

הסיבה לכך שהתורה כותבת הקדמה כללית וארוכה ומפורטת לפרשת העריות מובנת בפשטות: העריות הן דבר ש,נפשו של אדם מתאוה להם"\?, ועד כדי כך, שאף לאחר כל האזהרות, הרי - כפי שמציין רש"י - ,סופן לנתק בעריות". לכן דרושים דברי זירוז ואזהרות רבות יותר כדי להבטיח שיימנעו מכך, ויעמדו בנסיון.

כיון שהמילים ,אנ ה' אלקיכם" מופיעות בפתיחת ההקדמה הכללית, מובן, שזהו זירוז כללי. ולכן הפירוש הראשון של רש"י על ;אני ה' אלקיכם", בפתיחה, הוא: ,קבלתם עליכם מלכותי מעתה קבלו גזרותי", ענין כללי ביותר של קבלת עול מצוות - גזירות 2.

וכדי לבאר, כיצד גם לפי הפירוש השני, [שהמילים ,אני ה' אלקיכם" אינן אזהרה רק על קבלת גזירות בכלל, אלא בעיקר על ענין העריות] גם אז מהוות המילים ,אני ה' אלקיכם" ענין כללי, המופיע בפתיחת הפרשה,