96
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
אחרי ג
א ,ולא תטמאו בהם אני ה' אלקיכם"
בסוף פרשתנו מסיימת התורה את פרשת העריות בהוראה!: ,ישמרתם את
משמרתי לבלתי עשות מחוקות התועבות... ולא תטמאו בהם אני ה' אלקיכם".
רש"י מצטט את המילים ,ולא
תטמאו בהם אני ה' אלקיכם" ומפרש: ,הא אם תטמאו איני אלקיכם ואתם נפסלים מאחרי ומה הנאה יש לי בכם ואתם מתחייבים כליה, לכך נאמר אני ה' אלקיכם".
הסיבה לכך שרש"י אינו מפרש את המילים ,אני ה' אלקיכם" כפי פירושו בפרשת וארא? ,אני ה' נאמן ליפרע... אני ה' נאמן ליתן שכר", ובמיוחד ששם הוא אומר שכך .אני ה'" דרש בכמה מקומות", היא, כדברי המפרשים':
הענין של ,אני ה' - נאמן לשלם שכר" ו,ליפרע" כבר מופיע לפני כן* בפרשה, ואין מקום לחזור על כך שוב. ולכן הכרחי לומר, שהמשמעות של .אני ה' אלקיכם" כאן היא חדשה5.
אך יש להבין את פירוש רש"י:
מן המילים ,ולא תטמאו בהם אני ה' אלקיכם" ניתן, לכאורה, לדייק רק את ההיפך - מכלל הן אתה שומע לאו% - ,הא אם תטמאו איני אלקיכם". אך מנין לומד רש"י את הפרטים האחרים שהוא מוסיף לאחר מכן': ,ואתם נפסלים מאחרי ומה הנאה יש לי בכם ואתם מתחייבים כליה"?
אמנם, פירוש זה מופיע ב,תורת כהנים"*, אך, כאמור מספר פעמים, אין דרכו של רש"י בפירושו על התורה, לצטט את דרשות חז"ל
הערות
- 1. שיחות 0
- 1. יח ל
- 2. בתחלתה (ו, ב).
- 3. גו"א כאן.
- 5. בש"ך עה"ת כאן כתב, דהוקשה לרש"י ,שכל מקום שנאמר אני ה' .. אצל עונש (פירושו) אני נאמן ליפרע וכאן הוא אמור אצל עונש .. והעונש כבר אמור שאמר .. ונכרתו, לזה ארז"ל שזה העונש האמור לעיל .. מתחייבים כלי' שהיא הכרת".
- 6. וצ"ע לפענ"ד, שהרי לכאורה החידוש ב,אני ה' - נאמן ליפרע" הוא (לא שחייבים עונש, כ"א) שהקב"ה ,נאמן ליפרע" (וראה רש"י וארא ה ג. שם, ו). וא'כ גם אם ,העונש כבר אמור" יש להוסיף ,,אני ה'" (שהקב"ה נאמן ליפרע עונש זה).
- 7. וראה ג"כ פרש"י פרשתנו (יח, ה): וחי בהם, לעוה"ב .. אני ה', נאמן לשלם שכר.
- 4. יח, ו (לשלם שכר). פי' הב' ברש"י שם, ב (וראה בארוכה לקמן סעיף ב) - ב' הענינים. פרש"י שם, ה (לפי' הא' בד"ה ושמרתם. משא"כ לפי' הב' לכאורה לא קאי על עריות (ראה רש"י שם, ד). ואכ"מ).
- 65. ראה גם ס' זכרון ושפ"ח כאן.
- 6. פרש"י יתרו כ, יב. ובכ"מ.
- 7. ראה גם חי' ופי' מהרי"ק (לבעהמ"ח שו"ת מהרי"ק) על פרש"י (ירושלים, תשל"א): יש לעיין מה זה שהאריך רש"י כו'. - אבל מבאר רק לשון רש"י (וקשר ג' הענינים), אבל אינו מבאר מהו ההכרח בפפש"מ לפרטי הלשונות שבפרש"י.
- 8. עה"פ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.