84

% לקוטי לכאורה ניתן להשיב, שמכיון שרש"י כבר ציין לפני כן, כ:,מדרשו", שיש שני סוגי זב (שתי ראיות ושלש ראיות), הוא מפרט כאן שוב את שני הסוגים הללו.

אך עדיין אין ברורה לשון רש"י ,ותורתן מפורשת למעלה" - שדיניהם, כולל ההבדלים שביניהם=, כבר ,מפורשת למעלה": צריך היה לומר, ,שתורתן נדרשת למעלה", כפי שרש"י בעצמו אומר ,למעלה" שההבדל בין שתי ראיות לבין שלש ראיות איננו הפשט של הפסוקים, אלא ,מדרשו"?

1 .מדרשו" הכרחי לצורך .פשוטו"

ההסבר לכך הוא: רש"י מביא לפני כן את .ומדרשו", שלא כבמקומות אחרים, שבהם לפי ,,מדרשו" הפירוש בפסוק שונה מאשר לפי ,פשוטו". אלא, בעניננו, גם לפי ,מדרשו" זהה פירוש הפסוק ל,פשוטו"? (ימדרשו" היא בעיקר תוספת עוד ענין הנרמז בפסוק).

מצד שני, לא זו בלבד שהדרש ,מיישב" את הפשט, אלא הוא הכרחי לפי ,פשוטו"<, כי דוקא לפי הדרש

מצורע

(ובלשון רש"י5 - אגדה ליישב פשוטו של מקרא), מובנת ההרחבה בלשון הפסוק, התמוהה לפי ,פשוטו":

בתחילה* מופיעים שני פסוקים: .איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא. וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טומאתו היא", ולאחר מכן, בפסוק הבא, מפורטים הדינים של טומאת הזב - ,כל המשכב...".

אין מובן: מדוע מפרידה התורה בין ,וזאת תהיה טומאתו בזובו" לבין דיני הטומאה - ,כל המשכב..." - באמצעות המילים ,רר בשרו... או החתים בשרו...", = שאינן עוסקות בדיני טומאת הזב, אלא מתארות שני אופנים של זיבה (ירר בשרו" - ;ריר שיוצא צלול"'י. ,החתים בשרו" - ,שיוצא עב וסותם את פי האמה ") -

המילים ,רר בשרו את ובו או החתים בשרו מזובו" היו צריכות להופיע, לכאורה, בפסוק הקודם: ,איש כי יהיה זב מבשרו, רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו, זובו טמא הוא", ורק לאחר מכן: .וזאת תהיה טומאתו כל המשכב..."?

על כך משיב ,מדרשו" - ,מנה הכתוב הראשון .. וקראו טמא .. הכתוב השני .. וקראו טמא": בכך רומזת התורה לשני סוגים של זב,