83
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כל סוגי הזב, ולפי הסדר: מן הקל אל החמוך'?.
לפי זה מובן מדוע התורה כותבת והזב את זובו לזכר" לא במקום שמדובר אודות הזב לפני כן בפרשה, אלא ביחד עם ,ולנקבה" - הזב ביחד עם הזבה, מפני שעל שניהם חלה אותה חומרה.
אך לפי זה קשה: כאן נאמר בתחילה ,תורת הזב", לפני ,ואשר תצא ממנו..." - ,ואשר" בתוספת וא"ו - דבר המצביע על כך שגם הזב" כאן הוא פרט בתוך הסוג הכללי של ,זב". ולפי זה יוצא שיש זב אשר דינו קל יותר מ,ואשר תצא... "
וכיון שאין לומר שזב בעל שתי ראיות יהיה שווה בדינו ובודאי שלא קל יותר מ,ואשר תצא...":?, הכרחי לומר שבזאת תורת הזב" הכוונה היא ל,בעל ראיה אחת".
ה: מנין שיש שני סוגים ב,והזב את זובו?
אך יש להבין את דברי רש"י ,והזב את זובו, בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות שתורתן מפורשת למעלה":
מצורע שיחות -
מן הדיוק בלשון רש"י ..בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות< שתורת[3 מפורשת למעלה" מוכח, שלפי רש"י מדובר בפסוק ,והזב את זובו" על שני סוגי. זב':. ואין מובן: כתוצאה מן ההסבר שהוזכר לעיל בסעיף ד' הכרחי לומר רק שביזאת תורת הזב" מדובר אודות ,בעל ראיה אחת", וב,והזב את זובו" מדובר אודות זב שדינו חמור מ,ואשר תצא. ממנו..." ומיוהדוה בנדתה"<. אך מנין נובע ההכרח לומר בפשטות הפסוקים כאן ש,והזב את זובו" כולל שני סוגים - ,בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות"<?
הערות
- 0. ואף שמסיים ב,ולאיש אשר ישכב עם טמאה" - אף שטומאתו אינה חמורה כ"כ כמו זב וזבה (שהרי אין צריך קרבן לכפר על טומאתו) - כי בזה יש גם איסור (כרת). ולהעיר מבחיי כאן (בטעם שסיים הכתוב עם ,אשר ישכב עם טמאה").
- 1. שהרי זב חמור מבעל קרי, כמפורש בפרשת זב. ואין לומר שזב בעל שתי ראיות יהי' קל מבעל קרי (שטמא אף בראי' אחת).
- 2. בדפוס ראשון ושני וכמה כת"י רש"ל - תיבה זו ליתא.
- 3. בדפוס שני וכמה כת"י רש"י - ,שתורתו". אבל בדפוסי רש"י שלפנינו הוא כבפנים. ובא' מכת"י רש"י (שתח"י) - שתורתם".
- 4. בבאר מים חיים (לאחי המהר"ל) כאן משמע, שמפרש שכוונת רש"י היא (לא לב' סוגים בזב, כ"א) לבעל ,ריבוי זיבות" (בנגוד ל,בעל ראי' אחת"). ו,תורתן מפורשת למעלה" היינו הצד השווה בין בעל ב' וג' ראיות (שצריכים ז' נקיים).
- 6. אבל מאריכות לשון רש"י ,בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות שתורתן כו'" משמע, שכוונתו לב' הסוגים שהזכיר לעיל בפירושו. ואולי היתה לפניו הגירסא שבדפוס שני דרש"י (הנ"ל בהערה שלפנ"ז).
- 5. או עכ"פ שקול כנדה. וראה רמב"ן סוף פרשתנו (,על דרך הפשט").
- 6. במפרשים (רבינו הלל וקרבן אהרן לתו"כ כאן. רא"ם, גו"א ושפ"ח כאן) דג' זיבות שנאמרו כאן (בב' הפסוקים) מורות על בעל ג' זיבות. והוא ע"ד פרש"י לעיל טו, ג (וראה לעיל הערה 12). אבל ע"ד הפשט אינו דומה פרש"י לעיל לנדו"ד, כי בפסוק דילן (,והזב את זובו") נאמרו רק ב' זיבות (אף שי"ל שמצטרף ל,זאת תורת הזב"):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.