81
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
או בעל קרי?', ובמיוחד שהוא גם בעל ראיה אחת, ולא ייתכן ,שתי ראיות" אלא אם כן היתה קודם ,ראיה אחת"?
ב) לפי זה יוצא, שאת המילים ,זאת תורת" יש להסב לשני הצדדים'": לגבי ,תורת הזב" הכוונה במילים אלו היא לתורה הבאה לאחר מכן, שהיא ,תורת הזב", ולגבי ,והדוה בנדתה והזב את זובו..." הכוונה של ,זאת תורת" היא לנאמר לפני כן (,המפורשת למעלה"!
ג) לפי זה הסיכום של כל הפרשיות הקודמות כלל איננו מתאים לסדר שבו הן מופיעות: פרשת הזב כתובה לפני ,איש כי תצא ממנו שכבת זרע" ונדה, ואילו כאן נאמר ,הזב את זובו" (כשהכוונה בכך, לפי רש"י, היא לזב אשר תורתו ,מפורשת למעלה") לאחר ,והדוה בנדתה" -
ואין מובן: מדוע מסביר רש"י (שדרכו היא לפי פשוטו של מקרא:?'),
מצורע שיחות ₪
ששני הסוגים שבהם מדובר הם ,בעל ראיה אחת" ו,בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות". לכאורה, הוא היה צריך להסביר, ש,זאת תורת..." זהו רק סיכום של הנאמר לפני כן, והכוונה של ,ואת תורת הזב" היא ל,בעל שתי ראיות", ושל ,הזב את זובו" - ,בעל שלש ראיות":', כפי שרש"י כבר ציין לפני כן, בתחילת פרשת הזב", שיש הבדל ביניהם: ,שתים לטומאה והשלישית מזקיקתו לקרבן".
ואת העובדה שהתורה אינה מציינת את הזב בעל שלש הראיות במקומו - לפני ,ואשר תצא ממנו..." - אלא ביחד עם הזבה, ניתן להסביר, שזאת
הערות
- 0. וגם: מסתימת לשון רש"י ,ומהו תורתו. ואשר תצא ממנו גו'" משמע, שכוונת רש"י היא (לא להקיש זב לואשר תצא ממנו גו' - כמ"ש במפרשי רש"י ותו"כ כאן - כ"א) שה,וא"ו" ד,ואשר תצא ממנו גו'" הוא כמו ,וא"ו הביאור" (ראה רש"י שמיני י, ט וברא"ם שם. שיחת ש"פ שמיני תשמ"א), שאינו גלאַטיק (=חלק) כ"כ כבפשש"מ. ובפרט בנדו"ד, שבפסוק שלאח"ז נמנו עוד סוגים (בהמשך לפסוק זה), והוא"ו בהם הוי וא"ו המוסיף.
- 1. ראה ס' זכרון כאן.
- 2. שמזה מובן שאין לומר שרש"י כותב זה מפני שכן הוא בתו"כ כאן - כי הלימוד בתו"כ [שבפסוק הוקש זב בין לבעל קרי ובין לדוה בנדתה כו' - ראה רבינו הלל וקרבן אהרן שם. מפרשי רש"י כאן] הוא ע"ד הדרש (ובפרט שרש"י
- 4. משנה מלשון התו"כ כאן - ראה רא"ם וגו"א כאן. וראה לקמן סעיף ח ואילך).
- 5. ברש"י פסחים (סז, ריש ע"ב) דפסוק ,זאת תורת הזב" איירי בבעל ראי' אחת ,דלא מנה בי' בהאי קרא אלא חדא זיבה דאזלינן בתר מניינא דקרא כדאמרינן במגילה (ח, א) מנה הכתוב שתים וקרא טמא כו'" - והרי רש"י הביא לעיל (טו, ג) דרשה זו (כדלקמן סעיף ג).
- 6. אבל קשה לומר שזהו ג"כ הכרחו של רש"י כאן בפירושו עה"ת (וסומך על פירושו לעיל) - כי (נוסף לזה, שא"כ הול"ל ע"ז ,ומדרשו", כמ"ש לעיל שם על הדרשה (דמגילה) שהביא - הרי) ע"ד הפשט אין לדמות פסוק(ים) דילן לפסוקים (ודרשה) דלעיל, כדלקמן הערה 26.
- 3. ולהעיר, שלגירסת הרא"ם וגו"א בתו"כ כאן, הפסוק, ,זאת תורת הזב" קאי (גם) על בעל שתי ראיות, ו,והזב את זובו" (רק) על בעל שלש ראיות [ומ"ש בגו"א שזה שרש"י לא כתב כן הוא מפני ,שפירש הפשט" - הרי מסיים שזהו מפני ש,לפי פשוטו (דוזאת תורת הזב איירי בבעל ראי' אחת"].
- 4. טו, ג.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"ב ע' 81
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.