75

6 לקוטי

אך מעשה נסים הם"ל -

כיון ש,אינו נמצא בזמננו" אדם שאין לו כלל רע בפנימיותו, .שאף הצדיק והטוב עדיי הרע קצת בפנימיות", ולכן אין הרע גורם בתקופתנו לנגעים.

לפי זה מובן יותר הטעם הנ"ל, שתוכנו של ענין הנגעים המופיע בפרשת תזריע הוא ענין של ,תזריע" - לצורך הולדה חדשה ונעלה יותר:

הקדוש-ברוך-הוא מחולל מעשה

נסים זה כדי שגם החיצוניות והפסולת של הרע ,יתבררו" ויזדככו אצל ישראל.

.מצורע" עצמו - חלק מן הטהרה

לפי זה ניתן להבין גם את שמה של הפרשה השניה, ,מצורע", למרות שאין מדובר בה על מצבו של המצורע בטומאתו, אלא על מצבו ביום טהרתו":

בכך מובע, שטהרתו ורפואתו של המצורע, כמפורט בפרשת מצורע, אינן חידוש נפרד המתחדש רק על ידי הפעולות והקרבנות המפורטים בפרשה זו, אלא כל זאת הוא המשך ותוצאה של המבואר בפרשת תזריע.

במילים אחרות: השלבים והפעולות שבפרשת מצורע, המביאים בפועל לידי הטהרה, רק ,ממשיכים" ומגלים את מה שכבר התחדש באדם על ידי

תזריע-מצורע

הצרעת עצמה, וכאמור לעיל שריפוי האדם ברוחניות (שהרי הגורם לצרעת הוא פגם ברוחניות) נעשה באמצעות הצרעת וההסגר - ,בדד ישב...".

ולכן אין הפרשה נקראת בשם ,.ביום טהרתו", וכדומה*, שם המבטא שדוקא כאן נעשית טהרתו, אלא היא נקראת דוקא בשם ,מצורע" המבטא שהטהרה היא תוצאה של ענין ,המצורע" עצמן.

ח. הגאולה - ,צמיחה" מה,זריעה" בגלות

כפי שאנו רואים ענין זה לגבי המצורע באופן פרטי, כך מובן לגבי עם ישראל בכללותו, שבהיותו בגלות הוא במצב של ,בדד ישב מחוץ למחנה מושבו"*:

עבודתם'* הרוחני של עם ישראל בתקופת הגלות היא עבודה מסוג של ,תזריע" - זריעה" שהיא הכרחית לצורך תחילת הצמיחה בתקופת הגאולה. כפי שאומר אדמו"ר הזקן בתניא**, = שהגילוי הרוחני שיהיה לעתיד לבוא ,תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, כי הגורם שכר המצוה היא המצוה עצמה". כלומר, מה