68

6 לקוטי ברשעו .. משתנין הבגדים שעליו", ורק לאחר מכן - .אם עמד ברשעו .. משתנה עורו ויצטרע" -

מפני שזה בהתאם למשמעות הנ"ל של לשון הרע ולסדרה:

כאשר מתחילים לדבר לשון הרע, הדיבור הוא חיצוני לחלוטין, ואין הוא נוגע לאדם כלל, ולכן פוגע הנגע רק בבית, שהוא חיצוני לגמרי לאדם"?. אך ככל דברו יותר, כך הוא נגרר יותר אל תוך הדיבור עצמו, הרע חודר יותר לפנימיות, ולכן פוגעים הנגעים במה שקרוב יותר אליו - כלי תשמישו, בגדיו, ועד לעור בשרו.

אך כאשר הרע חודר לפנימיותו ממש - אז אין כלל נגעים, כדלעיל בסעיף א'.

לפי זה מובן שביאורו של אדמו"ר הזקן, שהנגעים באים דוקא לאדם השלם שכבר תיקן הכל חוץ מ.סוף לבושיו", הרי לא זו בלבד שאינו סותר לדברי הרמב"ם, אלא, להיפך - שני הפירושים עולים בקנה אחד -

תזריע ג

כי הזהירות מלשון הרע המובאת ברמב"ם היא הזהירות מן הדיבור כשלעצמו, שהוא דבר חיצוני.

ח. טהרת המצורע - דוקא על ידי הבהן לפי כל האמור לעיל יובן מדוע תיקון וטהרת הנגעים הוא דוקא באמצעות הכהן.

כי, לכאורה, אין מובן: אם מדובר על האדם השלם, כדלעיל, שבכחו לברר את כל עניניו הפנימיים והוא עשה כך בפועל - כיצד ייתכן שהוא עצמו אינו יכול לברר את חיצוניות הרע שבו?

ההסבר לכך הוא: האדם המושלם עלול להכשל בלשון הרע, למרות שהוא כבר בירר וזיכך את פנימיותו, כי עלול להיות בו רע נעלם המושרש עמוק בתוך האדם, ואינו בא אצלו לידי גילוי.

והרע הנעלם מתבטא בדיבור האדם!:, כאמור לעיל, שהדיבור קשור לעצמיות האדם, ובדיבור כזה שהוא, לכאורה, חיצוני בלבד, ללא תוכן רע ממש -

כי אדם מושלם, שכבר בירר את הרע שבפנימיות אינו מגיע לידי דיבורים שתוכנם רע,

ולכן תיקון לשון הרע הוא על ידי תיקון הרע הנעלם שבנפשו.