66

3 לקוטי להסביר זאת בהלכות טומאת צרעת, שבאה כעונש רק על לשון הרע.

ההרחבה בנושא זה מתאימה להלכות דעות, ששם מפורטים הדינים של הימנעות מדיבורים אסורים.

ב) אם הרמב"ם רוצה להביע כאן את חומרת איסור לשון הרע, הוא צריך היה להביא את הביטויים החמורים שהוא כותב אודות המספר לשון הרע בהלכות דעות'?

יותר מכך: בהלכות דעות'' מצטט הרמב"ם את מאמר חז"ל!3' ,כל המספר בלשון הרע כאילו כופר בעיקר", שחטא לשון הרע כשלעצמו חמור ,כאילו כופר בעיקר",

ואילו כאן הוא אומר, שבעקבות לשון הרע מגיעים מאוחר יותר לכפירה בעיקר - .ומתוך כך... ומתוך כך באין לדבר באלקים וכופרין בעיקר", אך אינו אומר כאן שבעצם דיבור לשון הרע הרי הוא ,כאילו כופר בעיקר".

ד לשון הרע - נזק לזולת ולאדם המדבר

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

בהרחיבו את הדיבור על שיחת הרשעים מתכוון הרנזב"ם להסביר מהי מהות ,לשון הרע", וכך מובן יותר מדוע ה,,צרעת" באה כתוצאה של לשון הרע:

בלשון הרע יש שני ענינים:

א) דיבור לשון הרע - הנובע

תזריע ג

ממדותיו הרעות של המדבר, כגון קנאה ושנאה - גורם נזק לאדם שעליו מדברים. כלומר, הפגם העיקרי הוא בכך שלשון הרע מזיק לזולת, בנוסף לכך שהוא מבטא את מדותיו הרעות של המדבר.

ואודות ענין זה בלשון הרע מדבר הרמב"ם בהלכות דעות, כפי שרואים שם את התוכן של הפרק כולו, שהוא עוסק בדיבורים ובהתנהגויות בלתי רצויים של האדם כלפי זולתו.

ב) לשון הרע מצד הדיבור עצמו*: כאשר אדם מדבר לשון הרע, ואפילו בלי כוונה, הרי הדיבור עצמו גורר אותו אל הרע.

כי למרות שכח הדיבור הוא לכאורה כח חיצוני בלבד - לבוש ולבוש חיצוני של הנפש, בכל זאת הוא קשור לעצם נפשו של האדם", עד שהאדם נקרא בתואר ,מדבר" .5 ולכן, כאשר אדם מדבר לשון הרע, גורר אותו דיבור בלתי רצוי זה יותר אל תוך הרע'".

ה לשון הרע - פרט של שיחת הרשעים

ולכך מתכוון הרמב"ם בהרחיבו בסוף