56
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
תזריע
3 לקוטי א. שיתוף אשה ב,קוואטערין" בברית מילה לפי מנהג ישראל משתתפים
בהכנסתו של ילד בבריתו של אברהם אבינו עליו השלום זוג ,קוואַטערס" (=שושבינים המובילים את הילד לברית) איש ואשתו וכו'. ה,קוואַטערין" מביאה את הילד אל הפתח של בית הכנסת או החדר שבו מלים את הילד, וה,קוואַטער" לוקח ממנה את הילד ומביאו ל,כסא של אליהו"'.
,מנהג ישראל תורה היא"?, ומובן, שגם מנהג זה הקיים בישראל ,תורה היא".
ויש לומר, שלענין זה שנהוג במיוחדיי שאשה תסייע למצות המילה',
סי"א (ממהרי"ל): ואין לאשה להיות סנדק לתינוק במקום שאפשר .. ומ"מ היא עוזרת לבעלה ומביאה התינוק עד בית הכנסת ואז לוקח האיש ממנה ונעשה סנדק. ובמהרי"ל הלכות מילה קרוב לסופו: האשה שהיא בעלת ברית ליטול הילד מהיולדת להוליכו לבית הכנסת להמול תוליכנו עד פתח בית הכנסת ולא תכנס אל תוכו להיות ג"כ סנדיק לשם להמול הילד על ברכי' כו' ואמר דיש אנשים כשנעשו סנדיקין ואין נשותיהן עמהם הולכים בעצמם כו' (הובא גם במטה משה ח"ז עניני מילה פ"ד אות ה. ושם גם מתשב"ץ (קטן) סשצ"ז. וראה מטה משה שם סדר המילה וברכותי' בתחלתו). ועד"ז בכללי המילה לר' יעקב הגוזר (ע' 64 בהוצאת ברלין תרנ"ב. ירושלים תשל"א) ונושא אותו אשת בעל ברית בהדר לביהכ"נ.
ומשמע דעצם המנהג מקורו מהשתתפות האשה בסנדקאות כאשת בעל הברית - סנדק (וראה גם מהרי"ל שם. כללי המילה שם ע' 66. מטה משה שם (אות ג) הראי' שמביאין ממדרש תהלים (באבער) מזמור לה (וביל"ש שם) .בברכיי אני נעשה סינדיקנוס לילדים", ועד"ז באור זרוע הל' מילה סק"ז. רוקח סק"ח. ועוד). וכן משמע בלקט יושר (לתלמיד בעל תרומת הדשן) יו"ד ע' גב (ברלין תרס"ג), ושם נזכר מפורש ,קבאטר" (אלא שהכוונה שם לסנדק).
וראה גם שו"ת יוסף אומץ (להחיד"א) ספ"ה. כתר שם טוב גאגין ח"ב סתרל"ט, תרסא-ב (ושם גם בשורש ובפירוש המלה .סנדקות". וראה גם הערות באבער למדרש תהלים שם).
65 ראה מג"א שבהערה 1: הנשים רגילות ג"כ ללבוש בגדי שבת היינו לפי שזה הוא עיקר מצותם.
הערות
- 1. ראה מג"א סי' תקנא סק"ג. פמ"ג שם. שערי תשובה שם. ובערוך השלחן יו"ד סרס"ה סל"ה, ושם: ואשה מחזקת התנוק בכר או בכסת ובעלה לוקח מידה או בחור ובתולה והוא מוליכו למקום הכסא של אליהו. ובשו"ת לבושי מכלול (להר"י הובנער) סי' חי אות מם (הובאו דבריו בספר ברית אבות (מונקאטש תרנ"ח) על הלכות מילה ס"ה אות כח בסופו): עכשיו חולקין כבוד יותר להקוואַטער וגם לפעמים לובש בגדי שבת ושמעתי דנקרא כן מלשון כבוד טיער דכבודו אצל הפתח כו' - משום דמפזר ממון על הברי"מ יותר מכל הכיבודין ע"כ חולקים לו כבוד (בעלי' לתורה) ומנהג ישראל תורה הוא. וראה לקמן הערה 3.
- 2. ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב). ושם: מנהג אבותינו תורה היא. ועד"ז במהרי"ל הובא ברמ"א שו"ע יו"ד סשע"ו ס"ד. ובמנהגים ישנים מדורא ע' 3 .והמנהג תורה היא". וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.
- 3. ע"ד מקור מנהג זה - ראה רמ"א יו"ד סרס"ה
- 4. להעיר מהשקו"ט באיגוד לולב וטלית ציצית והטלתן ע"י נשים (טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח ר"ס יד (ס"ב) ובנ"כ שם. וש"נ. מג"א סתרמ"ט סק"ח, ובפרמ"ג ומחצית השקל שם. וש").
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.