53

,לשמש את קונו" שזוהי עבודה קשה ביותר, ולכן ,נוח וקל לו" שלא יצטרך לעשות זאת.

לפי זה מתעוררת השאלה: מהי סברתם של בית הלל באמרם ,נוח (וקל) לו לאדם שנברא יותר משלא נברא"?

ההסבר לכך הוא: לפי בית שמאי ברור מלכתחילה שירידת הנשמה למטה אינה לצורך עליית הנשמה, אלא רק ,לכבודו ית'". כדלעיל, שלשם עליית הנשמה אין צורך בירידה בפועל, ודי מה שיש בה ,בכח". ולכן ברור ש,נוח לו לאדם שלא נברא...", כי לו אין צומח שום חידוש עקב ירידתו למטה, אלא רק לכבודו ית'.

אבל לפי בית הלל יש מקום לומר ש,נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא", כי אילו לא ,נברא", לא היה מגיע ל,עליה גדולה ונפלאה לאין קץ". ומשום כך, התענוג הנגרם לנשמה מעליה זו גדול הרבה יותר מצערה בירידתה למטה, עד כ"כ ש,נוח לו שנברא" בהרגישה שתיגרם לה התעלות נפלאה ותענוג עצום, למרות צערה העכשוי, מאשר ש,לא נברא" ולא תוכל להגיע לעליה הגדולה והנפלאה הזו.

אך ,נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא". כי למרות שבפועל תגיע הנשמה באמצעות ירידתה למטה לידי ,עליה גדולה ונפלאה לאין קץ", הרי לא זו צריך להיות מחשבתו של האדם בעת עבודתו. הוא צריך לבצע את עבודתו ,לא לגרמיה ולקבל פרס" בכלל, אלא

רק ,לשמש את קונו", ואל לו לחשוב כלל על עלייתו. ולפיכך ,נוח וקל לו שלא נברא יותר משנברא"*.

,ואוצרות'הם אמלא"

וזהו הקשר שבין המשנה אודות ,חלות דבש" לבין המשנה האחרונה ,עתיד הקדוש-ברוך-הוא להנחיל...":

בתחילה מביאה המשנה את המחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל אם ,,אזלינן בתר בכח" או ,,אזלינן בתר בפועל", שלפי זה היה מקום לומר, שלדעת בית הלל התעלותו ושכרו של האדם הוא הטעם העיקו של ירידתו למטה.

וממשיכה המשנה ואומרת, בדומה ל,נמנו וגמרו" שלעיל - ,אמר רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש-ברוך-הוא להנחיל... אוהבי יש": לפי כל הדעות שבמשנה הקודמת, גם לדעת בית הלל, תכלית עבודת הנשמה למטה אננה השכר וההתעלות שלה, אלא כדבש הדבורים ,,לסגל לבעליה" - לבצע את רצונו וכוונתו של הקדוש-ברוך-הוא,

המתבטאים בהתאחדות הנשמה, כביכול, עם ,יש המוחלט", ,,המציאות התמידית".