46
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
00 לקוטי הקרבת הקרבנות", ומדוע אומרת התורה רק עכשיו ,וירד מעשות..."?
ורש"י מפרש, שכוונת הפסוק איננה לספר שאהרן סיים את העבודה - ,וירד מעשות החטאת...", אלא וירד מעל המזבח": כוונת הפסוק היא להדגיש שרק לאחר ,ויברכם", רק אז ,וירד מעל המזבח", והמילים ,מעשות החטאת..." באות רק להזכיר מפני מה עלה אהרן על המזבח, כדי לעשות את החטאת וכדומה, ולא לצורך ,ויברכם".
ט. ברכת אהרן היא נצחית
לפי כל המבואר לעיל מובן, שמפירוש רש"י זה אי אפשר לדעת מהי שיטתו בדרך הפשט לגבי זמנה של ברכת כהנים לדורות - האם היא נאמרת% לפני הקטרת איברים של התמיד, או לאחריה.
שמיני א
כי כוונת רש"י בפירושו .ברכת כהנים" איננה למצות ברכת כהנים, אלא שהיה זה ענין מיוחד ליום זה, בסיום העבודה המיוחדת של השמיני למילואים, ואהרן בחר בנוסח של ברכה זו.
אך מצד שני, למרות שברכת אהרן היתה מיוחדת ליום זה, בכל זאת יש לברכה זו השפעה מתמדת על כל הדורות, כי עבודת אהרן, המסתיימת בברכה זו, הביאה לידי השראת השכינה למטה, ואחר סילוקה לפני כן עקב החטאים", באופן שמאז נמצאת השכינה בתחתונים לנצח.
והכח מברכת אהרן ישנו תמיד - אפילו בלילה9 ואפילו בחוץ לארץ, ששם אין נשיאת כפים בכל יום'", והיא נותנת כח להתגבר על חושך הגלות, עד שנביא שוב לידי גילוי השכינה, ושכנתי בתוכם, בבית המקדש השליש, שיבנה במהרה בימינו ממש.
(משיחת ש"פ שמיני תשל"ד)
כ יר
הערות
- 6. במלבי"ם שם, שלאחרי ברכת כהנים הקטיר אהרן חלבי השלמים, וזהו שנאמר אח"כ ,וירד מעשות גו'" (היינו הקטורת החלבים), ע"ש - אבל בפשוטו של מקרא: א) כבר גמר אהרן עשיית החטאת לפני ,ויברכם". ב) לרש"י (פסוק כ) כהן אחר הקטירם (ולא אהרן).
- 7. ראה מלבי"ם שם, שתולה זה בב' הפירושים בכתוב דילן אי הוי מקרא מסורס.
- 8. ראה במדב"ר פי"ב, ו. פי"ג, ב. ועוד.
- 9. דאין נ"כ בלילה (שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ז ס"ד).
- 0. ראה שו"ע אדה"ז שם סקכ"ח סנ"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.