44
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי ב ברכה פרטית וברכה בללית
לכאורה ניתן לשאול על כך: מיד לאחר ברכת אהרן* נאמר ,ויבא משה ואהרן... ויברכו את העם". ורש"י מפרש זאת .אמרו ויהי נועם ה' אלקינו עלינויל יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם". ולכאורה, אם ברכת אהרן היתה כדי להביא לידי השראת השכינה, מדוע היה צורך שוב בברכה לאותו ענין9?
זה אינו קושי, משום שאלה הם שני ענינים שונים:
ברכת אהרן קשורה לעבודתו הפרטית, שהיא תפעל את פעולתה שלה להשראת השכינה בפועל, ועל כך מתאים הנוסח של ברכת כהנים, כדלהלן. ואילו ברכת משה ואהרן המופיעה לאחר מכן - ,ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם" היא ברכה כללית כסיום של כלל מלאכת המשכן, כפי שמתבטא בשני החלקים של הברכה: ,שתשרה שכינה במעשה ידיכם" - במלאכת המשכן% של ישראל. ,ויהי נועם ה' אלקינו עלינו" - בעבודהי* במשך כל שמונת ימי המילואים.
שמיני א
שלשת הענ;נים בברכת אהרן לישראל
הסיבה לכך שנדרשה עבודתו המיוחדת של אהרן כדי להביא לידי השראת השכינה במשכן היא משום שהיתה יכולה להיות השראת שכינה רק לאחר שהיתה כפרה גמורהי* על חטא העגל.
כפי שרש"י כבר פירשל, שלפיכך נקרא המשכן ,משכן העדות" - ,עדות לישראל שויתר להם הקדוש-ברוך-הוא על מעשה העגל שהרי השרה שכינתו ביניהם". וכפי שמציין רש"י בפסוק שלאחר מכן*, שכאשר ראו ישראל לאחר שבעת ימי המילואים שעדיין לא שרתה השכינה, הם טענו ,כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עוון העגל".
ולכך הביא אהרן באמצעות עבודתו הפרטית, ולכן היה קרבנו הראשון ,עגל בן בקר לחטאת", ,להודיע שמכפר לו הקדוש-ברוך-הוא על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה'*.
וזוהי המשמעות של דברי רש"י כאן: ,יברכך" יאר, ישא". כי במילים אלו של ברכת כהנים מובעים שלשת
הערות
- 0. פסוק כג.
- 1. תהלים מזמור צ בסופו.
- 2. כקושיית המשכיל לדוד כאן (ראה לעיל הערה 18).
- 3. ראה לקו"ש שם (ע' 172) הטעם שהקדים ,ויהי נועם גו'" ל,יהי רצון שתשרה כו"".
- 5. שיחות
- 4. כי בכללות כבר ,נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם ואמר לו למשה סלחתי כדבריך" ביוהכ"פ (רש"י תשא לג, יא). ולאידך, גם לאחרי שמיני למילואים לא נתכפר לגמרי, ד,וביום פקדי ופקדתי גו'" (תשא לב, לד וברש"י). וראה הערה 2.
- 5. ר"פ פקודי.
- 6. פרשתנו ט, ב וברש"י. ולהעיר גם מתצוה כט, א וברש"י שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.