42

ואילו היה רש"י מתכוון לכך, הוא היה בודאי מציין זאת?: בפירושי.

ד ,וירד" - מעל המזבת

לאחר מכן מצטט רש"י את המילה ,וירד" ומפרש: מעל המזבח.

וצריך להבין: בפסוק נאמר במפורש ,וירד מעשות החטאת...", והרל החטאת ,נעשית" על המזבח כאמור לפני כן - ואם כך, מה מחדש רש"י באמרו ,מעל המזבח", והרי את זאת ניתן היה להבין מהפסוק עצמו?

יש המפרשים, שכוונת רש"י בכך היא למנוע את המחשבה ש,וירד" היא לאחר ,ויברכם"

כי אז היה קשה: מדוע יש לספר כאן על ירידת אהרן. הרי מובן מאליו שבסיימו את העבודה הוא ירד -

אלא, ש,וירד" היה ,מעל המזבח" ששם הוא הקריב את הקרבנות, והקרבת הקרבנות היתה לפ ,ויברכם", כמסופר לפני כן בפרשה; וזוהי משמעות הפסוק - ,וישא... ויברכם. אימתי? מיד אחר שירד מן המזבח מעשות קרבנותיהן"**.

2) ובפרט שרש"י לא העתיק התיבות (הן מכתוב דילן - ,החטאת והעולה והשלמים", והן מברכת כהנים לא העתיק ,וישמרך" ,שלום") שבהן היא השייכות, ואף לא רמזן ב,וגו'".

3 ע"ד שפרש"י בפ' לך (יד, יח. טו, ט), ח"ש (כד, כב): הרמזים דקרבנות הנשיאים (נשא ז, יט ואילך) ועוד.

4) משכיל לדוד כאן. וראה שפ"ח כאן (בשם הנחלת יעקב).

5 ל' המשכיל לדוד כאן.

שמיניא

פירוש זה מתאים לנאמר בתורת כהנים על הפסוק*, ש,הרי זה פסוק מסורס ואין ראוי לומר אלא וירד מעשות... והשלמים וישא אהרן... ויברכם". וענין זה, של ,מקרא מסורס" מצוי גם בפירוש רש"י על התורה - בפרשת שמות"י.

אך פירוש זה דורש ביאור ועיון רב, כי הענין של ,מקרא מסורס" אינו ,חלק" כל כך בלימוד על דרך הפשט'י, ואילו היה רש"י מתכוון לכך הוא היה מציין זאת במפורש, כפי שהוא עושה בפירושו הנ"ל בפרשת שמות'*. ובנוסף לכך, ועיקר:

א) במילים ,מעל המזבח" שמוסיף רש"י ללשון הפסוק, אין רואים שום רמז לשום דבר, אלא רק ביאור ש,וירד" היה ,מעל המזבח". וענין זה מובן מהפסוק עצמו, כדלעיל - ,וירד מעשות החטאת..."*.

ב) הברכה איננה עבודת מזבח,;