15

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי לאחר מכן ישנם עצי המערכה, שמנדבים ומביאים אותם אל הלשכה - זמן עצי הכהנים והעם. כנגדם ישנן ה/,מיוחסות", שהרי מעלת היחוס קשורה בעיקר לבנים - ,אין האשה אלא לבנים", וכפי שמבאר רש"י: ,,אם בניך יהיו מיוחסין הכל קופצין עליהם...", בדומה לעצי המערכה שהם הכשרה לקרבן אחר.

וכריתת העצים למערכה, בהיותם חול ואינם קשורים לקודש - דומה ל,,מכוערות" שבהן", שאין בהן מעלות גלויות. אך מצד שני, דוקא אצל ה/,מכוערות" מורגשת המעלה של ,קחו מקחכם לשם שמים" - לא האדם לעצמו, אלא רק לפי רצון ה', כאמור לפני כן, שדוקא בכריתת העצים למערכה מתבטאת המסירות לפעול ,לשם שמים" ללא כל תחושה של ישות עצמית.

<< ההוראה: קירוב הזולת לה'

ויקרא ג

יש הסוברים, שהשמחה בעבודת ה' היא דוקא כאשר ,הופכים עולמות" - לומדים את כל התורה כולה וכדומה.

אלא, ההוראה הנלמדת היא: אמנם, אילו היתה ליהודי אפשרות לפעול יותר למען שלימותו העצמית, והוא לא פעל זאת, מגיע לו על כך עונש וכדומה,

הערות

  1. 1. וזוהי ההוראה הנלמדת בעבודתו הרוחנית של כל אחד ואחד:
  2. 2. שיחות
  3. 3. אך כאשר פועלים בסיוע ליהודי אחד להתקרב לה', הרי אז ,לשמחה - ובפרט שמחה גדולה - מה זו עושה" -
  4. 4. אך מצד שני - אין עבירה מכבה מצוה*. ולגבי מצוה זו - לסייע ליהודי אחר ל,יקריב מכם קרבן לה'" - קובעת התורה, שהיא מביאה לשמחה הגדולה ביותר מכל השמחות: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים.
  5. 5. (משיחות כ"ף מנחם אב תשכ"ה, תשל"ב).
  6. 3. ע"פ קהלת ב, ב.
  7. 4. עיין סוטה כא, א ובפרש"י שם ד"ה מצוה וד"ה בעידנא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.