2

בגמרא?' וכפי שמביא רש"י בפירושו על התורה'').

כלומר, בקרבנות של נח, שלפני מתן תורה, היו שני ענינים הפכיים:

הקרבנות שהביא נח לא היוו קיום מצוהל', ובמיוחד כאשר לא מצאנו שנח קיים את כל התורה כולה כשעדיין לא ניתנה. הקרבתו היתה כפי שאנו מוצאים בכל התקופות, גם לפני מתן תורה, שבני אדם ואף אדם הראשון עצמו? הביאו קרבנות לה' מתוך הרגשתם האישית ומפני סיבות שונות.

אך מכך שנח הביא רק ,מאותן שעתידין ליטהר"*' מובן, שהעובדה שלא היה אצל נח הבדל בין בהמות טהורות לבין טמאות (כשאלת הגמרא ,ומי הוו טמאין וטהורין בההיא שעתא") היתה רק לגבי אכילה וכדומה, אך כבר היתה אצלו הבחנה בין ,טהורין וטמאין" על שם העתיד'.

יוצא, אפוא שכבר מתקופת נח2 היתה התחלה של ההגדרות של התורה למרות שהוא היה לפני מתן תורה, ואף לפני תקופת האבות שנהגו בדומה לאחרי מתן תורה (קיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה''), ומשום כך הוא הביא קרבן דוקא מהטהורין - ,מאותן שעתידין ליטהר""?.

ומאחר שאנו מוצאים קשר בין נח לבין כללי התורה רק בענין הקרבנות, יש לומר, שזאת משום שדוקא ענין הקרבנות קשור לתקופה שלפני מתן תורה.

ה. קרבנות הם מעל התורה והמצוות

אחד ההסברים שאפשר לתת לכך הוא:

הקרבנות, גם לאחר מתן תורה, הרי למרות שהם מבין תרי"ג מצוות התורה, בכל זאת בהשפעתם ובמהותם הם נעלים מן התורה והמצוות, ולכן בכוחם לכפר ולהשלים? על הפגם שנגרם עקב אידקיום תורה ומצוות.

במילים אחרות: כאשר יהודי מביא קרבן לה' הוא מבטא בכך את ,קרבתו" לה', את הקשר שיש לו עם הקדוש-