485
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה יג
פורים
ב'"ה בסמיכות לימי הפורים, ה'תשל"ו
ברוקלין, 1. י. אל התלמידים ואל התלמידות ה' עליהם יחיו שלום וברכה!
בעמדנו בסמיכות לימי הפורים, בודאי נתתם דעתכם על פרשת ימי הפורים, כמסופר במגילת אסתר. ולא באתי אלא להזכיר על דבר משמעות יום טוב זה לנוער ולִילָדי -- בלשון המגלה -- היהודים בכל מדינות העולם בפרט.
המגילה מספרת איך שהמן הרשע עלה לגדולה וביקש להשמיד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים בכל מדינות המלך אחשורוש, ואיך שנשתלשלו הענינים עד שתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי ובטלה הגזירה ונשתנה המצב מן הקצה אל הקצה, והימים נהפכו לשמחה וליום טוב.
ומספרים חכמינו זכרונם לברכה פרטי ביטול הגזירה ואופנו:
מרדכי ואסתר שידעו מכל הנעשה, קראו צום ועוררו את כל היהודים לשוב אל ה' ולתורתו ומצוותיו. ולאחרי אשר מרדכי אסף ילדים לאלפים ולרבבות ולימד אותם תורה והלהיב את לבבם לאהבת ה' ואהבת התורה ועד למסירות נפש ממש -- אז ביטל השם את הגזירה, והמשיך הצלחה בהשתדלות אסתר המלכה -- ועד אשר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.
נמצא שעיקר נס פורים הי' בזכותם של ילדים ונוער!
אחד הטעמים אשר התורה מספרת לנו כל פרטים אלה -- הוא כדי להודיע לבל, בכל מקום ובכל זמן (כי התורה נצחית היא) -- כמה גדול כוחם של ילדים ההולכים בדרך התורה והמצוה להשפיע על גורל כל עמנו בכל מקום.
למרבה הצער, עדיין יש כמה ,המן'ים" במקומות שונים בעולם הרוצים לבצע מחשבת אותו המן הרשע. ואנו, עם אחד, מפוזר ומפורד ביז העמים -- אבל דתינו שונות מכל עם, דת התורה ומצוותי' והיא חיינו ואורך ימינו הנותנת לנו כח ועוז להתגבר על כל שונאינו.
הערות
- 1. לקוטי הוספות / פורים שיחות 5
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.