477

היינו שה,אחרים" יאמרו לכה"ג תתברך, כמו שהכה"ג אומר לאחרים המנחמים אותו.

רפ"ג. ד"ה מאי ז"יב זיב לו ב"ד אחד כו': כ"ה בפרש"י (והדיוק מדלא קאמר זיב לו דיין וזיב כו'). וכבר צויין באחרונים לחי' הרמב"ן (בסו"ס חמש שיטות) שמקשה ע'ז ומאריך. הר"ז בחידושיו שם, ס' שער משפט סי"ח,

בסופו. ד"ה אמ"ל שמעתי כו' -- להעיר (וכן למש"כ בזה בע' 45) ממש"כ בסי מרגלית הים (להרר"ר (שי) מרגלית למס' סנהדרין). (ממכתב שנת תשל"א)

,.. ובכלל בהנוגע לעבודתם: נקודה הכללית, אשר נצטווינו על הסדר דמעט מעט אגרשנו, ואי מתפקידם אַריינכאָפּן כל הענינים במשך השבועות וחדשים הראשונים, להמצאם במקומם עתה. ואדרבה בכמה וכמה ענינים, דרושה ההתאפקות, וביסוס כמה ענינים קודמים להם.

מובן שאין זה סתירה למה שדברתי עם . . . שהרי המדובר הי' בנקודות כלליות, שתוף פעולה עם פלוני וכו'. ועוד זאת שנפגש הנני עמדו לאחרי כו"כ חדשים, ופגישה זו היתה הראשונה לאחרי המצאם . .. מובן שדברנו ע"ד תכנית רחבה יותר, ולאו דוקא הנוגע לשבועות וימים הכי קרובים.

בטח באם תהי' אפשרית -- יבקר במחנם גם . . . כבקשתו. אבל נקודה האמורה במקומה עומדת, ומדגישה אני כי כנראה מבין שיטי מכתבו, הרי כשאין בידם לעשות תומ"י באיזה הצעה של עבודה, מרגיש בזה נמיכת רוח, בה בשעה שסדרו של עולם הוא, וגם בעבודה בשליחות הְבותינו נשיאינו, שהולכים צעד אחר צעד.

מהנכון שיתבוננו בהנוגע לנצול ימי הפורים הבע"ל, כי אף שחלים באמצע השבוע, בודאי אפשרית מיוחדת לנצלם [אשר גם בזה הנקודה האמורה, שאין מחוייבים לעשות דוקא גדולות ונפלאות, וטוב יותר פעולה ע"ד הבינונית, אבל שתשמש הכנה לפעולות הבאות, וק"ל].

בברכת הצלחה בעבודתם בקדש.

פשוט שבכהנ"ל אין הכוונה להחליש ח'ו מרץ עבודה וכיו"ב, כ"א לשלול בהחלט נמיכת רוח הנ"ל. מובן ג"כ שההחלטה איזו עבודות כבר הגיעה זמנן ואיזו שייכות לעתיד הקרוב -- צריכים להחליט על אתר, וההחלטה תלוי' בהתנאים שעל אתר, האפשרות שישנם וכו'. והשי"ת יצליחם להחליט בזה כדבעי.