476
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
עתה נתקבל מכתבו מכ' אלול. ובמש"כ ע"ד הבריאות -- כיון שלדעת כל הרופאים אינו נוגע עד לאחרי זמן קבלת הכוח"ט, יסיח דעתו לע"ע מכל הענין... (ממכתב כ"ד אלול תשט")
הערות בהחפזי*.
בתחלתו. ע"א. נזק -- פרש"י שור או אדם שהזיקו, פי" אדם. ובהערה שברש"י שלפנינו שור .המועד". ולכאורה יש לצדד לגי' המחבר ע"פ מה דמצינו דמהדר
(ודוחק) בערכין (יד, ב) לאוקמי סתם מתני' (שהוא -- ר"מ) אליבא דרע"ק (אף דפליג 7" 7 רע"ק על ת"ק דמתני" בב"ק (לג, א)).
- וי"ל הטעם מפני דר"מ בסוף (וגם מעיקרא) -- תלמידי' דרע"ק הוי (עירובין יג, א)-
ולכן גם דבר ר"מ כאן יש לאוקמי אליבא דרע"ק.
שם ד"ה אטו: דלא שייך להקשות הכי (היינו . . . היינו) אלא בתרי מילי דמחד ידעינן אידך כו' אבל הכא (בהקושיא -- למה) חזר ושנאן פעם אחרת לא שייך לומר דהיינו כו',
ובהערה 4 מ"מ לגי' רש"י -- ,היינו" נזק היינו חבלות. ולהעיר: א) דשווים הם רק בגי' אבל פיי רש"י הוא דהקושיא היינו כו' היינו כו' -- למה חזר ושנאן פעם אחרת.
ב) כפרש"י דהיינו היינו -- פי' היינו ממש, כ"מ בשבת (קיח, ב) היינו ורדימס היינו מנחם ועד"ז במגילה (כג, ב) ובכ"מ.
- כשהטעם חד הוא (דאז מחד ידעינן אידך) -- מצינו ,והיינו טעמא כו' והיינו טעמא כו" ר"ה (כט, ב).
רפ"ב. ד"ה והוא יאמ' תתברכו אבל כשהוא מנחם אחרים לא שייך לומר הכי, כיון דאין אומ' להם הרי אנו כפרתך.
ובהערה דצ"ל (במקום -- אומ' להם) אומרים לו. מסתבר יותר לומר דטעה המעתיק בין יו"ד לוא"ו, וצ'יל הרי אני (הכה"ג) כפרתך. ו,לא שייך לומר הכי" --
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.