475

השי"ת איז א גוף פון א אידעז. והמפורסמות בכ"מ בדא"ח אין צריך ראי'. ומה שיש אומרים שהם מהדרים ומפני ההידור אין נזהרים בבריאות הגוף, הנה זהו היפך ההידור וכו'. ויתנהג באופן הנ"ל, והשי"ת יתן לו בריאות הנכונה הן בגשמיות והן ברוחניות...

(ממכתב כ"ד מנ"א תשי"ג)

לתמהוני נודעתי מסדר היום שלו, אשר איננו כדבעי בהנוגע לשמירת נכסיו של הקביה הוא הגוף (עיין שו"ע רבנו הזקן הלכות נזקי גוף ונפש סעיף ד'. וברמב"ם הלי רוצח פ"א הלכה ד'. ופירוש הרדב"ז שם הל' סנה' פי"ח ה"ו). ובפרט ע"פ המבואר במאמרים ובכמה שיחות, אשר בריאות הגוף הוא מדרכי השם וצריך להיות סדר העבודה דעזוב תעזוב עמו דוקא. ובפרט בדורנו חלוש זה, גם כפשוטו בגשמיות (ראה אגהיית ריש פרק ג') -- שרואים בחוש אשר חלישות הגוף מבלבלת לכל לראש לעבודת השם בעבודת התפלה וכן בלימוד התורה ואפילו בקיום המצות -- אשר לכן ברובא דרובא הסיגופים מביאים יותר הפסד מאשר שכר. ובודאי למותר להאריך בדבר המבואר. ותקותי חזקה אשר בקבלתו מכתבי זה, הנה לא ירעיב את עצמו עד כמה וכמה שעות על היום, אלא ישתה דבר המחזק את הגוף וגם יאכל מיני מזונות בבקר ואפילו קודם התפלה. וכבר ידוע פתגם רבוה"ק והוראתם, אַז מען דאַרף עסין צוליב דאוונען ניט דאַוונען צוליב עסן. וכוונתם היתה ג'כ בפשטות, שאם הוא רעב בשעת התפלה, הרי אי אפשר, לאנשים כערכנו -- שלא תהיי לזה נגיעה בהתבוננות בתפלה והאריכות בה, משא"כ כשיאכל לפני התפלה יסולק בלבול זה, וביכולתו -- אם רק ברצונו -- לעבוד עבודתו ביותר טוב ובאופן נעלה. ובתור תיקון על אשר נהג עד כה באופן אחר, הרי ישפיע גם בסביבתו, אשר כל אלו שאינם בריאים ועפמ"ש באגרת התשובה הנ"ל, לא ירעיבו את עצמם, ויתפללו בבקר וגם

ילמדו אז נשמה בגוף שאינו מבלבל. והשי"ת יצליחו. (ממכחב י"ח שבט תשט"ו)

. בברכה לבריאות הנכונה, ולהצלחה בעסקנותו בצרכי צבור לשם שמים (יעוין לשון רבנו הזקן בשולחנו הטהור סי' בחיייים סעיף ד' ,אפילו עוסק בהצלת ממונם לבד" ועאכו"כ שביכולתו לנצל השפעתו בבית הכנסת להחזיק ולהגדיל לימוד התורה -- הנגלה והחסידות -- ועניני הצדקה שזהו ענין נפשי ופנימי).