408
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
השלב השני -- החמור יותר
אז צץ הרעיון שבמקום שיהא לדבר אישור של חמשה יהודים בלבד, אשר כנגדם עומדים ארבעה ואומרים להיפך והם מהווים מיעוט שאינו בטל -- הובא הדבר למקום בו יושבים מאה ועשרים (יהודים וגוים) ושם הוצגה השאלה בפירוש ,מיהו יהודי', לא כשאלה של רישום פורמלי, ונתקבלה שם החלטה של רוב גדול אשר מספיקה תעודת גיור. כשהוצע להוסיף תיבת ,כהלכה" -- לא ניתן הדבר, והטעם מובן. לאחר מכן באה תוספת בעל-פה שתעודת הגיור מתקבלת מכל מדינה ומדינה ועיר ועיר בהתאם לגיור הנהוג באותו מקום. ואם לא די בכך ניתן ברבים הפירוש, באופן שאין מקום לספק, שבכלל זה גם הגיור של הנקראים ,ריפורמים".
פירושו של המושג ,ריפורמה" -- הוא: שינוי. מספיק איפוא המושג לכשעצמו ללמדנו את טיב הדבר. אך כשנשים לב למעשה נראה שאין צורך כלל להתעמק במשמעות הגיור של הריפורמים, כיון שהללו עוסקים בכך שנים רבות וידוע איך נראה הדבר: כיון שהכל מעשה ידי אדם -- עושה כל אחד כפי העולה על רוחו. ,מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו"... ובתוך כל עיר ועיר ישנם כמה סוגים.
כך ישנם ריפורמים המכריזים בגלוי ש,אין בעל הבית לבירה", אין,. כביכול, אלקים)- --- -.
איני יודע אם גם אלה עוסקים בגיור, אך ידוע איך הוא הגיור של אלה מביניהם האומרים שיש בעל הבית לבירה זו: גיורם הוא פחות מגיורה של פלונית בת פלונית שהגישה את התביעה בארץ ישראל! לדידם -- כאשר מישהו נותן הצהרה שהוא יהודי -- הוא נעשה יהודי, כעבור שלשים יום הוא מתחרט -- והריהו גוי, שוב עוברים שלשים ימים והוא הופך ליהודי -- ואז הוא יהודי! כך נוהגים: לומדים במשך מספר שבועות ענינים הנקראים אצלם ,יהדות", ולאחר מכן מוציאים תעודה שפלוני התגייר, והוא יהודי...
מאחר שנפסק שלפי הצדק והיושר יש לקבל גיור שאינו לפי ההלכה -- שהרי היה מאבק על הכללת התוספת ,כהלכה" והדבר לא נתקבל (גם הענין של ריפורמי לא נכלל בפירוש אך הוא מופיע בתוספת שבעל-פה לפיה נקבע שהבא ממקום בו הרבנים הם שומרי תורה ומצוות צריך להיות הגיור אצלם ואילו בקהלה בה הראבאיי הוא ריפורמי ועוסק בגיור יתקבל הגיור שלו, וטיבו של גיור זה ידוע) -- הרי שעל מי שהחמשה לא אמרו שהוא יהודי -- פסקו המאה ועשרים שהוא יהודי. בשלב הראשון היה רק מקום לחשוש מכאלה המחפשים ,הקלות" שיעטו על המציאה ולא ישימו לב לכך שאין כאן פסק דין ,מיהו יהודי", אלא בקשר לרישום פורמלי גרידא, ואילו כאן, בשלב השני, נפסקה במפורש שאלת ,מיהו יהודי" ובאה התוספת שתוכר תעודת גיור של ראבאיי ריפורמי אשר, כאמור לעיל, ידוע ומפורסם טיבה.
,,המצאה"
לאחר מכן צצה ,,המצאה": כשירצו אלה להינשא, או להתגרש, בארץ ישראל -- יהיה לרבנים בארץ הכח למנוע מאתם נישואין או גירושין.
ברם, אין כל הכרח להינשא בא"י, ובכלל אין נידונית כאן שאלת נישואין וגירושין כי אם שאלת ,מיהו יהודי". יתר על כן: דבר זה עצמו לא יוכל להתקיים
הערות
- 408. לקוטי הוספות / יתרו שיחות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.