325

הערות

1. 1. *) דלא כרץ ורא"ש נדרים (עח, ב) דלי הפרה משמע מכאן ולהבא. וביד רמ"ה ב"ב (קכ, ב אות סח) ,.בעל אינו עוקר כו" אלא כאדם שמעכב ע"י חברו בענין שנאמר עצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום".
2. 2. **) ולכמה דיעות גם הפרת הבעל פועלת לעקור את הנדר מעיקרו, אלא ש,חלו והבעל בהפרתו עקרם" (כם*מ שם) או שרק ,משעת הפרה ואילך מפר אותו מעיקרו" (רדב"ז שם הט" -- ולכן, אחר שהתפיס עצמו בנדרה ושמע בעלה והפר לה (לאחר שהתפיס האחר וחל עליו) זה שהתפיס עצמו חייב (רמב"ם שם הט"ו. שו"ע שם סנ"א). וראה שוה"ג שלאח"ז.
3. 3. ***) ולהעיר, שלכמה דיעות גם הבעל עוקר את הנדר מעיקרו כמו החכם (ראה אנציקלופדיא תלמודית ע' הפרה ע' קטו, וש"נ).
4. 4. י"ב אדר, תשל"ט
5. 6. וכמו שהי' בימים ההם שהגזירה היתה על ייג אדר ובכ"ג סיון שלפניו כבר נכתב ונשלח בשם המלך לבטלה (אסתר ח, טיג), ועוד לפנ"ז בט"ו בניסן בטל הקב"ה את הגזירה למעלה (אסת"ר ספ"ט). וראה מגילה יג, סע"ב: גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו.
6. 7. שאמרו בסוף התפלה לאחרי עוצו עצה גו'.
7. 9. ישעי' ס, בא.
8. 0. ל' הכתוב -- משפטים כג, יז. תשא לד, כג.
9. 1. ראה אבות פ"ה מ"ד. לקו"ת ברכה צח, ב.
10. 2. מגילה ו, סעיב ובפרש"י שם.