265

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ארונא לגו קדשא", כי התחלתה ועיקרה של מנוחה זו, המתייחסת בעיקר לארון, חלו במשכן<. אך אין זו מנוחה בקשר לבית - למשכן - עצמו, ולכן לגבי ישראל, לגבי מהותו של הבית והמקום שהם קבלו, רואים" ,כי לא באתם... אל המנוחה ואל הנחלה".

בדעה השניה בזהר מדובר אודות תקופת המקדש - ,בשעתא דאתבני בי מקדשא ועאל ארונא לאתריה", שאז היה מקום ובנין קבוע להשראת השכינה, ולכן הגיעו ישראל ,אל המנוחה ואל הנחלה", מקום קבוע המוכן לעבודת ה'. וכלשון הרמב"ם?: ,כיון שנבנה המקדש בירושלים נאסרו כל המקומות כולן לבנות בהן בית3 לה'... ואין שם בית לדורי הדורות אלא בירושלים בלבד ובהר המוריה, שבה נאמר ויאמר דויד... וזה מזבח לעולה לישראל ואומר זאת מנוחתי עדי עד"".

בדעה השלישית מדובר, ולפחות ברמז, על שלימות בית המקדש - על בית המקדש השלישי שלעתיד'. בתקופה שבה יקיימו ישראל בשלימות את רצון ה' - ,כד ישראל. עבדין רעותיה" בשלימות - אז יהא בית נצחי, הוא לא יילקח מעם ישראל לעולם, ואז אומר ,קודשא בריך הוא על כנסת ושראל" - ,זאת מנוחתי עדי עד", כי השראת הקדוש-ברוך-הוא בישראל היא באופן של ,מנוחתי. עדי עד", מנוחה ונחלה נצחית בגלות:.

ו. כל פרט: המנוחה - ענין אחד

כשם שהמשכן, בית המקדש (הראשון והשני) והבית השלישי אינם שלושה דברים נפרדים, אלא המשך

הערות

  1. 5. ראה בארוכה רמב"ן שם. ובפירושו לעקב ה.
  2. 6. ראה יב, ט.
  3. 7. הל' ביהב"ח פ"א ה"ג. וראה בארוכה בביאור דברי רמב"ם אלה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 500 ואילך.
  4. 8. משא"כ במת אלי' בהר הכרמל. ולהעיר מבנין חוניו (מנחות בסופה. ראה אנצי' תלמודית בערכו. וש"נ). וראה אוה"ת חקת ע' תתיב ואילך.
  5. 9. ועד"ז הוא בשהש"ר ובתו"א שם בהעילוי דביהמ"ק לגבי המשכן - ,משנבנה ביהמ"ק זאת מנוחתי עדי עד".
  6. 0. ובפרטיות י"ל שזהו החילוק בין מקדש הא' ומקדש שני, דבית שני הי' גדול בבנין ובשנים (מנוחה ונחלה) מן הראשון (ב"ב ג, סע"א ואילך). וראה בכהנ"ל לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 63 ואילך. וש"נ.
  7. 7. פקודי שיחות 98
  8. 1. וראה החילוק בין משכן, ביהמ"ק ומקדש דלעתיד (בל' החסידות) לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 17 ואילך.
  9. 2. ראה ההמשך בזהר כאן* שמדמה ומשוה עבודת ומלאכת המשכן ד,,אשלימת מגרמה" ותכל כל עבודת משכן אהל מועד (פרשתנו לט, לב) כגוונא דא ויכולו השמים והארץ כו' ויכל אלקים ביום השביעי כו' (בראשית ב, א"ב) עיי"ש. וראה אוה"ת (ויצא קעז, א) וביאורי הזהר להצ"צ' (ע' קא), שמקשר המנוחה כו' דביהמ"ק עם המנוחה דשבת.
  10. 10. ועפ"ז י"ל דהג' בח" מנוחה הנ"ל הם מעין ודוגמת הג' בחי' שביתה ומנוחה דשבת - ראה לקו"ת בהר מב, ג ואילך. סידור קפח, א ואילך. המשך תרס"ו ע' תקמג ואילך. המשך תער"ב ח"ב ד"ה ראה אנכי (ע' א'ק) ומאמרים שלאח"ז. ד"ה את שבתותי ה'ש"ת (ע' 80 ואילך).
  11. 11. *) שמתחיל .ות"ח" בוא"ו ולא כהתחלת פר" הנ"ל ..ת"ח" בלא וא"ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.