257

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

206 לקוטי מתבטאת בכך שהם נעשים חלק מכללות המשכן.

ועל דרך זה צריך יהודי לדעת, שההתחלה ונקודת התוכן של הכל היא, אשר לכל לראש - עליו לכלול את עצמו ביחד עם כל ישראל - ,ויקהל", ועד לאופן שמציאותו מתבטאת בכך שהוא חלק מהקהל.

לכן - עוד קודם שיהודי הולך להתפלל על צרכיו האישיים (שזו מצות עשה מן התורה - מצות עשה של תפילה)*, עליו לכלול את עצמו עם כל ישראל, על-ידי שהוא מקבל על עצמו את המצוה של ,ואהבת לרעך כמוך"*.

עד אשר ,אל תפרוש מן הציבור"*, הבקשות עצמן אינן נאמרות בתפילה בלשון יחיד - כמבקש (רק) עבור עצמו - אלא בלשון רבים: ,וחננו מאתך...", ,השיבנו אבינו...", ועל דרך זה בכל הברכות, עבור כל ישראל כאחד.

לאידך גיסא: כאשר יחיד עושה למען הכלל, עלול הוא לעשות חשבון, כי לעבודתו זו אין כל השפעה על שלימותו האישית, השלימות שלו מושגת רק בעבודתו בתור יחיד, אלא שלצורך הכלל הריהו מוותר על שלימותו ועושה למען הכלל.

אומרים לו, כי אדרבה: הקמת

המשכן עבור כלל ישראל, היא באופן של ,,פקודי" - הבאתו של כל כלי בפני עצמו למשה, ואחר כך - ציווי ה' למשה אודות הכלי, ואחר כך קיום הציווי בכלי זה עלדידי משה - מסופר (ומקבל חשיבות) בפני עצמו. כאשר עושים עבור כלל ישראל, מביא הדבר שלימות (גם) ליהודי בתור יחיד. ט. מצד ה,עצם" הכלל והפרט חד הם

טעם הדבר, מדוע חייבת להיות ,התכללות" זו - בשעה שהוא עוסק בעניניו הפרטיים צריך להיות ,ויקהל": לכלול עצמו עם הציבור; ולאידך, הקמת המשכן עבור כלל ישראל היא באופן המביא ל,,פקודי": השלימות של כל יהודי בתור יחיד -

היא משום, שבעצם, שני ענינים אלו אצל יהודי - ה,ויקהל" שלו וה,פקודי" שלו - הרי הם דבר אחד [שלכן בריבוי וברוב השנים"? פרשיות ויקהל פקודי הינן מחוברות, דבר המצביע כי הם נעשות לפרשה** אחת]:

בגלוי ובחיצוניות (בדרגת ה,גילויים") -- כלל ופרט הם בסתירה זה

הערות

  1. 4. ראה סהמ"צ להצ"צ שרש התפלה בתחלתו. וש"נ.
  2. 5. שער הכוונות בתחלתו. ועוד. סדור אדמו"ר הזקן קודם מה טובו. וראה סהמ"צ להצ"צ שבהערה 9.
  3. 6. אבות פ"ב מ"ד. וראה ברכות כט, סע"ב ואילך.
  4. 4. שיחות
  5. 7. כי פרשיות אלו מחוברות בו' (מז') הקביעויות דשנה פשוטה, ונפרדות רק באחת מהן (בקביעות ה"ש) ובז' המעוברות (ראה הלוחות שבטאו"ח לאחרי סתכ"ח. עתים לבינה מאמר טו קביעות אדר הסמוך לניסן). ומכיון שבכל מחזור קטן יש י"ב פשוטות ורק ז' מעוברות (וקביעות (ה"₪) הנ"ל דשנה פשוטה - נדירה מאד, דאינה בכל מחזור) - הרי שברוב שנים הן מחוברות.
  6. 8. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 410 ואילך. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.