255
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
24 לקוטי
לאופן השני הנ"ל - שפרטי הכלים יש להם חשיבות בפני עצמם"* גם לפני שהם נעשים חלק מהמשכן - הכוונה לשמה (בשעת עשיית הכלי) צריכה להיות לשם הקדושה הפרטית'* של כלי זה: מנורה, שולחן...5.
ולפי האופן השלישי הנ"ל, הרי מאחר שבעשיית הכלים והכנסתם למשכן חלים לא רק השם הכללי והקדושה הכללית של המשכן, אלא גם קדושה בפני עצמה - צריכה להיות תחילת עשייתם לשמם של שני הענינים: ,לשמה" - לשם (מצות) קדושת המשכן, \,לשמה" פרטי, לשם הכלי הפרטי**.
ועל פי זה יש לומר, שבזה שהרמב"ם מוסיף לאחרי מה שכתב ,כולם מחלקי המשכן והכל יקרא מקדש" - ,וכבר ייחד הציווי בכל חלק וחלק", הוא מלמדנו, כי למרות ש,זה הכלל (מצות ועשו לי מקדש) כולל מינים רבים", שהציווי ועשו לי מקדש תוכנו לכתחילה שיעשו משכן הכולל כלים - הרי לאחרי גמר עשייתו, חל על כל אחד מהכלים ציווי* ובמילא - קדושה בפני עצמה (כאופן הג), וממילא הכוונה לשמה שבעשיית הכלים צריכה להיות באופן זה, וכנ"ל.
בתחילת עשיית המשכן ,ויקהל", בסיומו - ,פקודי"
וזהו הרמז בשם ,ויקהל" שם של הפרשה בה מדובר אודות עשיית כל חלקי המשכן: ,ויקהל" מהוה רמז על אופן עשיית הכלים, שהפעולה של מלאכת המשכן וכל כליו הייתה באופן של ,ויקהל". זאת אומרת: למרות שנאמר בנפרד ,ויעש"* על כל כלי בפני עצמו ועל כל חלק של המשכן, הרי הכוונה בעשיית כל כלי וכלי לא הייתה (רק) בתור עשיה ופעולה
הערות
- 1. רק חלק מבנין והקמת כללות המשכן, י"ל דדין לשמה בהם חל רק כאשר מקימים את המשכן ומכניסין אותן לתוכו, ולא מתחלת עשייתן דהוי רק הכשר דהכשר (וראה הערה שלפנ"ז). ולהעיר מדין לשמה בציצית (וראה לעיל הערה 23) ש,צריכים שיהיו טווין ושזורין לשם ציצית .. ויש בעלי נפש שמחמירין על עצמן אפילו בניפוץ הצמר אבל אין נוהגין כן" (שו"ע אדה"ז שם סי"א ס"ג. וש"נ).
- 0. לכאורה י"ל דכ"ה דעת הרמב"ן בהשגותיו לסהמ"צ מ"ע לג דפליג על הרמב"ם וס"ל שאין הכלים חלק מן הבית, אבל הם שתי מצות כו' עי"ש. אבל י"ל שס"ל כן רק בנוגע לביהמ"ק, משא"כ בנוגע למשכן ראה צפע"נ דלעיל הערה 32.
- 1. להעיר מהדיעות בדין לשמה במצה (שו"ע אדה"ז סי' תנג סי"ד. וש"נ).
- 2. ראה לעיל הערה 38.
- 3. ואולי י"ל גם נפק"מ בין הסברות הנ"ל בזמן הקמתו, דאין בונין את המקדש בלילה שנאמר (בהעלותך ט, טו) וביום הקים את המשכן ביום מקימים ולא בלילה (שבועות טו, ב. רמב"ם שם הי"ב), אם גם הכלים בדין זה: לאופן הב' אינם בדין זה, כיון שעשית הכלים עצמן אינה בגדר הקמת המשכן (וכ"ה בערוך לנר סוכה מא, א בתוד"ה אי נמי. הר המורי' הל' ביהב"ח פ"א סק"ב. וראה צפע"נ
- 6. שיחות
- 7. מהד"ת ג, ג. ובכ"מ), משא"כ לאופן הא' והג' דהוי חלק מעשיית והקמת המשכן (וראה פנים יפות ר"פ ויצא דכתב ע"ז דאין בנין ביהמ"ק בלילה, ,וכ"ש עשית המזבח"). ולהנ"ל הערה 39 י"ל דלאופן הא' אין בעשיית כלים עצמם גדר דהקמת המשכן, כ"א בהכנסתן במשכן.
- 4. אף שאינה מ"ע בפ"ע.
- 5. ראה לשון הרמב"ם בסה"מ שרש יב. צפע"נ פ' ויקהל (הנ"ל הערה 32).
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 209 לקו"ש חכ"א ע' 255
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.