248

21056 לקוטי שייכת ליותר (ובמילא - אינה זקוקה ליותר) השגת התורה, ולכן היא מגיעה לשלימות שלה (גם) בלימוד מועט, עד אפילו באופן של ,פרק* אחד שחרית ופרק אחד ערבית"

ב) מכיוון שהוא ,,עוסק (בתורה) כל מה שאפשר לו", הרי ,ישלים לו הקדוש-ברוך-הוא", את מה שמגיע לו אך לא הצליח להשיג באמצעות לימודו והשגת התורה.

ויש לומר בדרך אפשר, כי בכללות - תלויים שני האופנים הללו בסיבה מדוע אי אפשר לו לעסוק בתורה:

אם זה משום שהוא עסוק (בהיתר ועל פי תורה) בענייני פרנסה וכיוצא בזה בעניינים הפרטיים שלו, הרי זו הוראה שנשמתו אינה שייכת ל,מארי תורה", אלא ל,מארי עובדין טבין"*, היא אינה שייכת כל כך להשגת התורה (ולכן מספיק לו לימוד תורה ,פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית");

אך אם הוא עסוק (בהיתר ועל פי תורה) בענינים של אחרים (צדקה וכיו"ב), ובפרט - בצרכי ציבור הדוחים תלמוד תורה מצד טובת ותועלת הרבים - אזי מושגת שלימותו באופן, בו הקב"ה משלים את מה שהחסיר'* ולא קיבל באמצעות לימודו והשגת התורה -

ויקהל ג

כולל גם באופן?, שהוא מברך אותו בהצלחה מרובה בלימוד התורה כך שבזמן מעט הוא משיג בתורה מה שעל דרך הרגיל היה צריך להמשך זמן רב; על דרך מה שכתוב בירושלמי* (בנוגע ל,חסידים הראשונים" ש,היו שוהין .. ומתפללין" - ט' שעות ביום*), ,עלידי שהיו חסידים היתה ברכה ניתנת בתורתן" - (זה פעל) ,שהצליחו להבין ולהשכיל מיד ולא היו שוהין"*5.

וכנאמר לגבי צדקה, שעל ידה ,נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים בכה'*.

השלמת אות :ו"ד שכנגד ,עמל תורה"

על פי זה ניתן לבאר גם את הסיפור האמור בזהר:

העובדה שרבי שמעץ בן יוחאי הבחין כי אצל ר' יוסי חסרה אות משמו

- ובפרט כפי שמבאר אבי מורי, שהייתה זו אות יו"ד'ל של ,יוסי", שהיא כנגד יו"ד של שם הוי', המאירה בעולם