232
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
208 לקוטי
תשא ג
א. ,וראית את אחור:"
בפרשתנו מסופר, שמשה רבינו ביקש מהקדוש-ברוך-הוא ,הראני נא את כבודך"', והקדוש-ברוך-הוא ענה לו ,לא תוכל לראות את פני... וראית את אחורי ופני לא יראו"?.
רש"י מצטט את המילים ,וראית את אחורי", ומפרש: ,הראהו קשר של תפילין":.
רש"י בפירושו על התורה מפרש את פשוטו של מקראי. ואם כך, יש להבין: מהו הקושי כאן בפשוטו של מקרא, אשר משום כך צריך רש"י לבאר שהמשמעות של ,אחורי" היא ,קשר של תפילין'5?
אין לומר, שקשה לרש"י, כיצד ניתן להתבטא במילה ,אחורי" כלפי הקדוש ברוך-הוא, כיון שהוא מופשט מכל צורה? - שהרי בתורה מוזכרים תארים רבים, ואפילו גשמיים, כלפי הקדושברוך-הוא, ואיננו רואים שרש"י מסביר לגביהםי, שפירושם אינו כפשוטו, כי
אין להשתמש בתארים אלו כלפי הקדוש-ברוך-הוא.
וכפי שרואים בענין זה עצמו: לפני כן נאמר ,לא תוכל לראות את פני", ורש"י אינו מסביר את משמעותו של הביטוי ,פנים" האמור לגבי הקדושברוך-הוא. ואם כך הכרחי לומר, שאין זה ענין שעליו מתעכב רש"י בפירושו על התורה. ואם כך, מדוע צריך רש"י לפרש את ,אחורי"?
השאלה אף קשה יותר: אם זהו הקושי של רש"י, כיצד מתרצת זאת התשובה ,הראהו קשר של תפילין"? והרי גם ,,קשר של תפילין" הוא דבר גשמי הנאמרי כמשל ל,אחורי" של כבודו יתברך, כמבואר במפרשים". ואם כך, מה ,מרויחים" כאשר מסבירים לבן החמש, שמשמעות המילה ,אחורי"
איננה כפשוטה, אלא הכוונה היא ל,קשר של תפילין"?! ואדרבה: אם צריך להשתמש
ב,משל" כדי להסביר לבן החמש את ,אחורי" של הקדושרדברוך-הוא, הרי המשל של ,פנים" ו,אחור" אצל האדם למטה קל יותר להבנה מאשר המשל של ,קשר של תפילין" - בפניו של
הערות
- 1. שיחות
- 1. לג, יח.
- 2. שם, ב"כג.
- 3. ברכות ז, סע"א. מנחות לה, ב.
- 4. רש"י בראשית ג, ח. שם, כד. ובכ"מ.
- 5. וראה רש"י בהעלותך (יב, ח) שסתם ,ותמונת ה' יביט - זה מראה אחוריים כענין שנאמר וראית את אחורי".
- 6. ואדרבה, גם רש"י בפירושו משתמש בתוארים כו', כמו בפ' יתרו (כ, ב) ,שנגלה כו' כגבור כו' כזקן כו'" (אלא שמבאר ,ואני משתנה במראות"). ואכ"מ.
- 7. כפסק הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט.
- 8. ראה ראב"ע כאן. גו"א וצידה לדרך (ועוד) לפרש"י כאן. מפרשים לע"י ברכות שם. ועוד.
- 9. הרמזים שבמפרשים הנ"ל אינם פשוטים כלל, ופשיטא - שלא עד כ"כ שרש"י אין צריך לפרשם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.