227
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הכרח לצוות - ,,כי הגרגשי עמד ופנה מפניהם", ולשון רש"י ,,כי הגרגשי..." - ולא כבפסוק הראשון ,והגרגשי", הוא מדוייק, כי בענינינו זוהי הסיבה לכך שהציוויים כאן אינם אמורים לגבי הגרגשי.
לפי זה גם מובן מדוע אין רש"י אומר בפירושו בפעם השניה ,עמד ופנה מפניהם מאליו": אין כאן חשיבות לפרט אם היה זה מאליו אם לאו, אלא חשוב עצם הענין ש,עמד ופנה מפניהם", ומשום כך לא נכלל בגדר ,יושב הארץ" כאשר ,אתה בא עליה".
ח. לפי ההלכה, חלים הציוויים גם בלפי הגרגשי
מהענינים הנוגעים להלכה שניתן להסיק מפירוש רש"י זה:
כיון ש,גרגשי עמד ופנה מפניהם" ובעת הכניסה לא היה בין יושבי הארץ, יש לברר אם האזהרות והציוויים האמורים בהמשך הפרשה? חלים, לפי ההלכה, גם כלפי הגרגשי"י, ובמיוחד
אגרש אותם מעט מעט ובין כך ובין כך אל תכרות אתה להם ברית. וכ"ה בפשטות ע"פ פירוש רש"י בפשש"מ.
9 והיינו הענין ד,פן תכרות ברית", אבל זה ד,את מזבחותם תתצון גו'" פשוט שחל גם על המזבחות דגרגשי.
0) ודלא כדברי החינוך (מצוה צג, תכה, תקכה. ועד"ז מדברי הרמב"ם הל' ע"ז רפ"י. הל' מלכים פ"ה ה"ד. ובסהמ"צ' שלו מ"ע קפז, מל"ת מח"מט) דמשמע שכל המצות דלא תכרות להם ברית, החרם תחרם, לא תחי' כל נשמה - הוא בנוגע לכל ז' האומות, ולא רק בעת מלחמה כ"א בכל זמן ,ובכל
תשאג שיחות 28
במקרה שבני הגרגשי שבים לארץ ישראל: האם מועד הכניסה לארץ הוא המכריע, ומשום שאז לא היה הגרגשי יושב הארץ, הרי אזהרות אלו אינן חלו' כלפיו מלכתחילה: או שמא מועד
מקום שנמצאים". וראה פרש"י, תוס' ותוס' שאנץ סוטה לה, סע"ב ואילך. מנ"ח מצוה צג. ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג ל"ת יגדיד (כא, א"ב). וראה לקו"ש חי"ד ע' 84 (בשיטת רש"י ע"ד הפשט) בנוגע לא תחי' כל נשמה. ואכ"מ.
1) ואולי י"ל דנפק"מ גם בנוגע לארץ הגרגשי, אם הוי גדר כיבוש מלחמה. ולכאורה באם בעת הכניסה אינו (נק') יושב הארץ, לא חל על ארצו הגדר דכיבוש הארץ. ועוד דלא הייתה מלחמה (כ"א - הפקר? ולהעיר מסנה' צא, א)*. ואולי י"ל דנפק"מ להלכה עפמש"כ הרמב"ם הל' ביהב"ח ספ"ו. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 114.
ועפ"ז מובן לכאורה (ע"פ אופן הב' דלעיל הערה 19) זה שבפ' שמות כשהמדובר בנוגע לארץ ישראל אין הכתוב מזכיר והגרגשי רק ששה אומות, כי מכיון שהגרגשי עמד ופנה לפני בואם של ישראל, לא קנו בנ"י ארצו בגדר כיבוש מלחמה ממש, ולכן לא נק' ארץ הגרגשי**, משא"כ בשאר אומות שכבשו הארץ מהם, דהיינו שגוברים ונוצחים היפך רצון האומה.
הערות
- 1. *) ראה פתח עינים (להחיד"א) לסנהדרין (שם) דמיישב עפ"ז קושיית הבאר שבע ותורת חיים שם (מה שבאו בני אפריקי לדון עם ישראל על א"י, והרי קנוהו בקנין כיבוש מלחמה) וראה חי" רבינו דוד בונפיל שם (נדפס מחדש בס' סנהדרי גדולה - ירות"ו תשכ"ח) ובהערות שם. צפע"נ שם. ולהעיר מכפתור ופרח פי"א.
- 2. **) אבל להעיר ממכילתא, תנחומא, יל"ש ובמדב"ר (הנ"ל הערה 4) דלפי שכנען עמד ופינה לכן נקרא הארץ על שמו. אבל שם ה"ז ענין של זכות - +זכה כנען". ובפשטות אין הכוונה שם לשלול שאר ר' האומות (ראה מפרשים שבהערה הנ"ל), כ"א כמ"ש בפי' מהרז"ו לבמדב"ר שם, >דשאלת המדרש שמאחר שהארץ מעולם ירושת ישראל כו' למה קורא אותה בשאר מקומות בשם ארץ כנען".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.